סוד ישרים, שמחת תורה ס״דSod Yesharim, Simchat Torah 64
א׳והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' זה הוא על דרך הכתוב ישא מדברותיך וגו' היינו שיתנשא אותנו וזהו נמי והשיאנו וגו' את ברכת מועדיך כי ברכת המועדים נקראים פני ה' לזה אנו מתפללים והשיאנו וגו' כלומר שיתנשא אותנו לברכת המועד כדי שלא נצטרך לקבלם מאחורי כתפי אלא בנחת ורצון. כאשר רצית ואמרת לברכנו וגו' כי כאשר מקבלים ברצון את הברכות אין להם הפסק לעולם אבל כשמקבלים אותם ח"ו כמו מאחורי כתפי יש להם הפסק לזה מתפללים כאשר רצית וגו' וכמבואר בזוה"ק (אדרא נשא) אימתי רעוא אשתכח בשעתא דמצחא אתגליא ומצחא רומז על רצון. קדשנו במצותיך היינו שלא יהיה לנו התרשלות בפעולת המצות לבלתי יפעלו אותם בקרירות וברפיון ידים אלא בחמימות ובזריזות. ותן חלקנו בתורתך היינו שיהיה לנו הרגשה בהמתיקות של פעולת המצוה אזי יעשה מהמצוה תורה כי כאשר פועל אדם את המצוה רק כמצות אנשים מלומדה ואינו מרגיש בה שום טעם על זה אמרו ז"ל (ברכות יז) מסובלים במצות היינו שנדמה להאדם שהמצוה הוא ענין סבלנות שסובל ממנה ומונחת עליו כמשא משא"כ כשמרגיש אדם הטעם מתוך שיש בהמצוה על פעולת מצוה כזו אמרו ז"ל בגמ' (קדושין לג) גדולה מצוה בשעתה שמפני ת"ח אין עומדים ומפניה עומדים כי האדם מכיר בה מפורש שלא זו שהוא אינו סובל מהמצוה אלא אדרבה שהמצוה סובלת אותו כמו שמצינו הארון נושא את נושאיו. שבענו מטובך היינו כי כל טובות עוה"ז מטרידין באמת דעת האדם לזה אנו מתפללים שבענו מטובך כלומר שכל השביעה שלנו יהיה רק מטובך הגנוז והכמוס בהטובה ומהכרה כזאת נתיישב דעתו של אדם וממילא יהיה ושמח נפשנו בישועתך וגו':
1