סוד ישרים, אחרון של פסח כ״הSod Yesharim, The Eighth Day of Pesach 25
א׳והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך ביאר כאאזמו"ר זללה"ה שבזמן המועד אין לאדם תפיסה מברכת החג רק בכלל ולא בפרט והיינו קודם שבאים לתפיסת האדם שאז נדמה להאדם כמשא ולזה נאמר והשיאנו ואח"כ בכל השנה יוצאים כל ברכות החג מהכלל להפרט ואזי באים לתפיסת האדם בכל פרט שנצרכים להאדם ולב האדם הוא אז בנייחא מאוד. כאשר רצית ואמרת לברכנו זהו כדכתיב (שמואל ב ז׳:כ״ז) אתה גליתה את אזן עבדך וגו' ע"כ מצא עבדך את לבו וגו' היינו שבהחג מראה השי"ת הארת פנים כי המועדים נקראים פני ה' (זוה"ק אמור צ"ג:) לזה יכולין להתפלל לפניו. קדשנו במצותיך היינו שמצדו יתברך אין שום דבר הרשות והכל הוא מצוה כי בכל הדברים יש כבוד שמים ממילא הוא מצוה לזה אנו מתפללים קדשנו במצותיך היינו שיראה לנו הכ"ש מכל הדברים. ותן חלקנו בתורתך. היינו כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא לזה אנו מתפללים ליתן לנו חלק באילו הד"ת וממילא יכיר המוצא פי ה' הנמצא בכל דבר. שבענו מטובך. היינו שילך עמנו תמיד טובו יתברך ואז ממילא יהי' לנו חיים טובים. ושמח נפשנו בישועתך. היינו כי עיקר השמחה מישראל הוא כדכתיב (ישעי' מ"ה) ישראל נושע בה' תשועת עולמים. היינו בעת שמכיר אשר הישועה מאתו יתברך. כה תברכו את בני ישראל איתא בגמרא (סוטה ל"ח.) כה בעמידה כה בלה"ק. כה בעמידה היינו שיהי' בקומה שלימה שאפילו הקטן והשפל שבישראל יהי' ג"כ מרגיש את הברכות וכה בלה"ק היינו שהרצון מהשי"ת לא יהי' בהרבה לבושים כ"כ כדי שיהי' יכולים להכירו בנקל. יברכך ה'. היא כדאיתא בזוה"ק (עקב רע"א.) מאי ברכה אמשוכיתא היינו שיהי' נמשך כמו בריכה מהתחלת הרצון של השי"ת עד לתפיסת האדם וכאשר נמשך הרצון לכל אדם בפרט אזי יכול להתעורר קטרוג ע"ז נאמר וישמרך. יאר ה' פניו אליך. זה כדאיתא במדרש (שוחר טוב) אנו אין לנו אלא הארת פנים היינו שיהי' לנו טעם מתוק בכל הדברים וזהו רק כאשר מראה השי"ת הארת פנים אזי נמצא טעם מתוק בכל הדברים. ויחנך. היינו שלא יהי' עליך שום התנגדות כי חנינה הוא כדאיתא בגמרא (ברכות מ"ז.) נסי נסים נעשו לו שזה מורה על אחדות הגמור אשר אין שם שום התנגדות והפכים כלל ולזה מי שאמר לשמן וידלוק יאמר לחומץ וידלוק. ישא ה' פניו אליך. היינו כדאיתא בגמרא איך לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקין על עצמם עד כזית ועד כביצה וכו' והוא שמראה השי"ת שבדין ובמשפט הוא נושא להם פנים מדה במדה כי הם ג"כ נושאים לו פנים אף שהם עדיין רעבים הם אומרים שהם שבעים בכדי שיברך להשי"ת וכן כאשר הישראל מצמצם את עצמו ואפילו מעט מזעיר בעד כ"ש אומר השי"ת שהוא מייגע א"ע יותר מכפי כחו. וישם לך שלום. היינו כי מזה נתעורר לפעמים בישראל בעצמם קטרוג מאחד על חבירו וע"ז אמר וישם לך שלום ושלום הוא שמא דקוב"ה היינו כשהשי"ת יהי' שוכן ביניהם אז לא יהי' שום קטרוג מאחד על חבירו:
1