סוד ישרים, יום א' דפסח י״אSod Yesharim, The First Day of Pesach 11
א׳איתא בגמ' (תענית ד'.) אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו אמר לה הקב"ה בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהי' לך דבר המתבקש לעולם שנאמר אהי' כטל לישראל וכו' להיות שענין גשם מורה על פעולת אדם וכל הדברים הבאים ע"י פעולת אדם אי אפשר שיהי' בתכלית השלימות בלי שום חסרון כי רק על השי"ת נאמר טוב ה' לכל וכל מה שבא מצדו הוא טוב בתכלית בלתי שום חסרון אבל כל מה שבא מצד עבודת אדם ופעולתו הוא משולל שלימות. וענין טל מורה על כל מה שבא רק מצדו ית' בלתי עבודת אדם וממילא הוא בתכלית השלימות בלי שום חסרון ומכל מקום אינו יכול האדם מצדו לבקש על טל כי טל הוא רק חסדו ית' כדכתיב חסד אל כל היום וכענין הכ"ו דורות שהי' טרם קבלת התורה שזן אותם השי"ת רק בחסדו וכיון שזה החסד הוא מתנת חנם א"כ איך שייך לבקש על זה נאמר רק וחנותי את אשר אחון וביארו ז"ל אתן לו מתנת חנם אבל לבקש על מתנת חנם על זה אמרו ז"ל (ב"ק) כל האומר הקב"ה וותרן הוא וכו' לכן לא שאלו כנסת ישראל מצדם רק על גשם. והקב"ה השיבה כהוגן וכו' אהי' כטל לישראל היינו שאפתח לכם כל האוצר של מתנת חנם ואהי' מראה לעיני כל שמגיע לכם זאת במשפט ובשורת הדין ע"ד שמצינו בגמ' (מגילה כ"ו:) מתנה פליגו חד אסור וחד שרי מאן דאסר במאי תפקע קדושתה ומאן דשרי אי לאו דהוה לי' הנאה מני' לא הוה יהיב לי' הדר הוה לי' מתנה כמכר וכו' ככה הוא ענין הטל שנותן השי"ת לישראל שיש בה היופי כח של שניהם היופי כח של מכר הוא מה שנותן השי"ת להאדם שכר חלף עבודתו כדכתיב והי' אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם וגו' (עקב) והיופי כח של מתנה הוא זה שנותן השי"ת להאדם גם למעלה מעבודתו שאינו כלל בכח עבודת אדם להשיג זאת אלא כשמכיר אדם אחר כל יגיעת עבודתו שאינו מגיע לו שום שכר כי באמת לא פעל כלום שיהי' מגיע לו בעבירו שכר כדכתיב אם צדקת מה תתן לו וגו' (איוב) אז מחזיר לו השי"ת לזה האדם גם מה שאין בכח פעולת עבודתו להשיג והדר הוה לי' מתנה כמכר דאי לא הוה לי' הנאה מני' לא הוה יהיב לי' נמצא שאין הקב"ה וותרן כלל אלא שהשורת הדין הוא כך ליתן לו זה המתנת חנם מדה במדה כמו שזה האדם יש לו אהבה בלי שום טענה למסור עצמו בכלל להשי"ת כך מנחיל לו השי"ת נמי הכל בכלל לא בעבור שום פרט עבודה וכענין שמצינו גבי מרע"ה שהתפלל שיתן לו השי"ת מתנת חנם ולמה לא התפלל שיתן לו השי"ת עבודה כדי שיהי' מגיע לו ביגיע כפו אכן מרע"ה הבין היטב שאף אחר כל מיני עבודת אין להאדם באמת שום טענה להשי"ת כמו שנאמר עליו שאמר ואנחנו מה וזהו נמי שביארו ז"ל את הפסוק (ברכות ז'.) וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון היינו מי שמכיר היטב ואנחנו מה כלומר שאין בכח כל העבודות לבוא בטענה אצלו ית' לזה האדם נותן השי"ת מאוצר של מתנת חנם היינו שנותן לו השי"ת כל הטובות בכלל בזה האופן אי לא דהוה לי' הנאה מני' לא הוה יהיב לי הדר הוה לי' מתנה כמכר. לכך אחר תפלת הגשם שמורה על כל עבודות אדם אזי יכולין להתפלל על טל כי זה הטל הבא אחר הגשם זה אינו נקרא שוב מתנת חנם אלא כמבואר שם הדר הוה לי' מתנה כזביני:
1