סוד ישרים, ליל פסח י״זSod Yesharim, The First Night of Pesach 17
א׳ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חי' וגו' להיות שהיחוס הי' נעלם מישראל בהיותם במצרים שלא הבינו כלל איך שהם בנים למקום כי לא הכירו מקור שורש מחצבתם אכן ביציאת מצרים פתח להם השי"ת את ההעלם והתחילו להכיר שורש יחוסם שהם עלו במחשבה אבל כמעט רגע נתעלם מהם זה האור אף שנשאר אצלם מזה האור בעומק לבם אבל לא הי' ביכולתם להבינו נמי לזולתם כי נעלם מיד זאת הבהירות שהבינו איך שהם בנים למקום לזה נתן להם השי"ת שתי מצות דם פסח ודם מילה וכדאיתא בזוה"ק (בא ל"ה:) פסחא דינא ומילה רחמי ואלו השנים רומזין על התכללות שני הפכים בנושא אחד כי הארת הפסח רומז על אור הדילוג שאין בזה האור שום קו כלל לתפיסת אדם ומילה רומז על אור ההתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל בגודל הדרגה ע"י עבודה שבתפיסתם ואיך יתאחדו אלו שני ההפכים בנושא אחד אם לא ע"י הנהגה שהוא למעלה מתפיסת זה העולם אשר שם נתאחדו כל ההפכים הרי מוכח שהשורש של ישראל הוא באור עליון ית' המשולל מכל התחלקות המדות לזה יש בכחם לקבל אלו שתי הארת פסח ומילה שהם שני הפכים בנושא אחד וזהו ואראך מתבוססת בדמיך וגו' וכמבואר בכתבי האר"י הק' ז"ל מת בוסס היינו מחמת גודל הצעקה שעלה מסבת ההעלם שמלפנים שהי' נדמה לישראל שנתרחקו מן השורש וזהו מת. בוססת היינו ע"י זה נתבססו והאיר להם השי"ת בדמיך חיו כמו שהי' בהתחלת בריאת עולם. בקדמיתא הי' עלמין דאתחרבו ומסבת זה החורבן נשאר גודל צעקה עד שנתבסס עלמא ונגמר עולם התיקון כי מסבת החורבן שהי' מקודם נקבע הכרה בהבריאה שכל השלמתה הוא רק השי"ת כך הי' ההעלם לישראל במצרים כענין עלמין דאתחרבו בקדמיתא עד שהי' נדמה להם שנעתקו ח"ו לגמרי מהשורש ונשאר בהם גודל הצעקה כי נשאתנו ותשלכנו ועי"ז האיר להם השי"ת הארת אלו שני הדמים שיכירו מהם התקשרותם בהשורש עליון ית' ובזאת ההכרה נתבסם ונתבסס עולם התיקון ביתר שאת כדכתיב ואומר לך בדמיך חיו:
1