סוד ישרים, ליל פסח כ״זSod Yesharim, The First Night of Pesach 27
א׳רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו'. הנה שלשה דברים הללו הי' צריכין להזכיר אף בזמן שבהמ"ק הי' קיים שכל המצות צריכין שיהי' בעובדא ובמלולא (זוה"ק ויחי ר"כ:) ולהיות שאלו השלשה דברים רומזים על התחלת התקשרות השי"ת עם ישראל לכך צריכין ישראל לקבוע זאת ההתקשרות ג"כ בההתחלה כי זה החג מורה על ההתחלה ולזה מזכירין בכל המועדים יציאת מצרים כדי לקבוע שורש ההתחלה בכל המועדים:
1
ב׳פסח שהי' אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים על שום מה על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לד' אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים וכו' היינו כי במצרים הראה השי"ת כדכתיב ועברתי בארץ מצרים כלומר שהעביר מאתם כל נקודת החיים שלהם. כי האומה המושלת על ישראל יש בה הכח מכל השבעים אומות כמבואר בזוה"ק (שמות ו'.) ועל זה כתיב ועברתי בארץ מצרים היינו שלא יהי' נשאר אצלם מזה הכח החזק שום נקודה ואף שהי' בלא זמנא כדאיתא בזוה"ק (נח ס"א:) אמנם על זה נאמר ועצם לא תשברו בו היינו הגם שיכולין עוד להוציא מהם טוב אכן אין חפץ בזה השי"ת ולעומת העברת השי"ת במצרים נצטוו ישראל ואמרתם זבח פסח הוא לד' וגו' וזהו כדכתיב משכו וקחו לכם צאן וביארו ז"ל במכילתא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה היינו כי טבע הצאן הוא שיש בהם המשכה כמו שמצינו בגמ' (ב"ק נ"ב) כיון שמשך משכוכות קנה כל העדר וע"ז של מצרים הוא צאן היינו שעושין מזה דחלא כי כל חפצם הוא שיהי' נמשך אצלם השפעתו ית' שלא מדעתם בלי שום צמצום מצדם ולזה צוה השי"ת משכו ידיכם מע"ז רק קחו לכם צאן של מצוה היינו ע"י צמצום ועבודה תהי' נמשכים אחר רצונו ית' גם שלא מדעת וזהו ואמרתם זבח פסח ותרגימו דבח חייס והוא כענין שאיתא בירשלמי (סנהדרין יו"ד הלכה ב') שאמר אחיתופל דבח קדמוה והוא קאים להורות שזה הכח בעצמו מהאומות שחפצים לקבל השפעתו ית' שלא מדעת מכניסים ישראל ע"י עבודתם להקדושה שיהי' נמשכים אחר רצונו ית' גם שלא מדעתם:
2
ג׳מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו' ענין מצה מורה על מעט פעולת אדם ובזה הוא בניקל עדיין להכיר את השורש אבל חמץ רומז על הרבה פעולת אדם וזה מסתיר את השורש כי במקום שיש בו פעולת אדם ביותר שם אין עוד כ"כ הכרה בהשורש כענין איסור כלאים שמערבב דעת אדם ומסתיר הכרתו ולזה כאן בההתחלה נצטוו ישראל במצה לקבוע בלבבם הכרת השורש והוא כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפ"ג:) כד נפקי ישראל ממצרים לא הוו ידעו עיקרא ורזא דמהימנותא אמר קב"ה יטעמון ישראל אסוותא דא ועד דייכלין אסוותא דא לא אתחזו להון מיכלא אחרא כיון דאכלו מצה דאיהו אסוותא למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא אמר קב"ה מכאן ולהלאה אתחזי לון חמץ וייכלון לי' דהא לא יכול לניקא לון וכו' וזה הוא כענין שנצטוו ישראל למסור בחזרה להשי"ת כל הראשית כגון תרומה ומעשרות וחלה שנקראו ראשית דגנך וגו' והוא כי ע"י שמכיר האדם בהשורש ית' בהתחלה בזה שממליך עליו הש"י בראשית ההשפעה ששופע הש"י אז מקנה לו הש"י כל הנשאר שיזכ' בה האד' משלחן גבוה כך צריכין ישראל לברר א"ע בהכרת השורש באלו הז' ימים ע"י אכילת מצה כי אלו ז' ימים הם ההתחלה ומפאת זה יהי' להאדם הכרה גם בכל השנה אף כשיאכל חמץ יהי' נמי מכיר את אורו ית' בכל ההשפעות:
3
ד׳מרור זה שאנו אוכלים וכו' על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו וכו' ענין מרור הוא כענין שמצינו בזוה"ק (לך פ"ג.) אלמלא לא נחתי ישראל למצרים ולא הוי מצטרפו תמן לא הוו עמא יחודא דילי' וכו' ולהבין זאת והא כתיב בהנחל עליון גוים וגו' כי חלק ד' עמו הרי שישראל הם חלק ד' עמו עוד מדור הפלגה. אמנם הענין הוא כי אז הי' נמי ישראל חלק ד' עמו אבל רק מצד הגורל היינו מצד השי"ת אבל במצרים נתבררו ישראל ע"י פעולת עבודתם שהם חלק ד' עמו וזהו אלמלא לא נחתי ישראל למצרים וכו' כי ע"י שהי' במצרים בחוזק ההסתר כדכתיב כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים וגו' ותראו את שקוציהם ואת גליליהם וגו' ובכל זאת הי' שם בכחם לצמצם את עצמם נתברר מזה שהם יעקב חבל נחלתו היינו שיש להם קו וחבל ע"י עבודתם שהם חולקי' ועדבי' דקב"ה כי ע"י עבודתם המה מכירים הקו והחבל שהם מקושרים בהשורש כדכתיב לדעת כי אני ד' מקדשכם וזאת ההכרה אי אפשר כי אם ע"י חוזק ההסתר שמקודם ועל זה ההסתר מרמז מרור כי כך הציב הרצון ית' בכל הישועות היורדים לעוה"ז שילכו מקודם דרך חוזק ההסתר כענין הכתיב ובצל ידי כסיתיך וגו' ולזה צריכין לאכול בזו הלילה מרור לרמז על ההסתר החזק שהי' לנו מקודם וחזרת מרמז על הסתר כדאיתא בגמ' (ע"ז מ"ח:) חזרת אפילו בימות הגשמים הצל יפה לה וזהו שאיתא בזוה"ק על תמרים תמן מר והלא בגמ' (תענית כ"ט:) אמרו ז"ל על הפסוק לתת לכם אחרית ותקוה אלו תמרים וכו' אמנם שניהם אמת כי ע"י שמצמצם אדם א"ע מקודם בעת ההסתר זוכה אח"כ לאחרית ותקוה שיכיר שהוא חולקי' ועדבי' דקב"ה וכמו שמצינו גבי דוד המלך שאמר נאום פשע לרשע בקרב לבי ומהיכן הי' יודע דוד המלך מה שהרשע מחשב בקרב לבו אמנם משום שהוא הי' עובר מקודם עם כל מיני צמצומים דרך חוזק ההסתרות ומפאת זה הי' מכיר גם מה שהרשע מחשב בקרב לבו כי כך מנהיג השי"ת שכל האורות היקרים שחפץ להנחיל לישראל ילכו דרך גוון ולבוש הנראה לגמרי ההיפך ואח"כ נתברר משם גודל ערך יקרותם כמו שמצינו גבי מלך המשיח שעל ידו יצמיח כל הישיעות לישראל נאמר עליו (ישעי' נ"ב) ויתן את רשעים קברו וגו' ואת פושעים נמנה וגו' כי כפי גודל ההסתר מקודם כך יהי' אח"כ גודל אור הבהירות ולזה אמרו ז"ל בגמ' בלע מרור לא יצא וכמבואר בהאר"י הק' ז"ל שמרור צריכין ללעסו בשיניים והוא כי מרור מרמז על הרגשת המרירות מזמן ההסתר שאז צריכין לגודל צמצום וע"י זה יתברר אח"כ כי חלק ד' עמו:
4