סוד ישרים, ליל פסח מ״טSod Yesharim, The First Night of Pesach 49
א׳איתא במכילתא (בא פ"ט) כשהוא אומר יצאו כל צבאות ה' הרי צבאות מלאכי השרת אמור הא מה ת"ל הוצאתי את צבאותיכם אלו צבאות ישראל הענין הוא כי צבאות ביאר אאמו"ר הגה"ק זלה"ה בשם אדמו"ר הגה"ק זלה"ה מפרשיסחא רובו המתאחד היינו הופכיים המתאחדים וזהו כענין מאמרם ז"ל בגמ' (חגיגה י'.) שחקים שבו טוחנין מן לצדיקים היינו שמתאחדים ע"י הטחינה ומתערבים יפה שני הפכים כאחד ע"י הטחינה כדי שיהי' יכולין לקבלו ובזה"ק נקרא צבאות נצח והוד תרין פלגא דגופא ובהשורש הם באמת חד גופא רק בהסתר הגלות נראין כהפכים וכתרין פלגא דגופא. והם כלי פעולה שעל ידם נגמרו כל ההשפעות שיהי' יכולין לבוא לתפיסת אדם והנה הג' מוחין נקראים כלל כי אין שם שום התחלקות המדות רק חכמה פשוטה ומבוררת ונקראים בת"ז (י"ז:) הנסתרות לד' אלהינו ולמטה מהם הם השלוש ממדות הראשונים שנקראים אבות ועדיין המה גם כן אור כללי כי נגד שלוש אחרונות נקראים הם ג"כ הנסתרות לד' אלהינו כי החסד כמו שהוא בהמקור נקרא רב חסד שמנהיר בו תמיד מהחכמה ואינו מצמצמת עדיין בגבול מדתה דווקא כי לפעמים משתמשת בגבורה ג"כ נגד מי שמתנגד לאור החסד כמ"ש ואל זועם ולזה המה עדיין בבחינת נסתרות נגד שלוש האחרונות שהם כלי פעולה כי בשלוש אחרונות שם הוא הכל בצמצום מאוד שכל אחד נגבל בפרט מדתו עד שהכלי פעולה יכולין להתגבר על החכמה יען שהחכמה הוא שם בהעלם מאד שאיני ניכרת בהכלי פעולה וההסתר הגדול ביותר הוא במקום שנתחלף ועובר מאור החכמה לכלי פעולה והמעבור נקרא גרון ומצר ים כד' בהאר"י ז"ל ולזה כשחפץ השי"ת להראות שהלבוש האחרון היינו אף הכלי פעולה של ישראל נקשרים בעומק רצונו ית' לזה ירדו האבות הקדושים למצרים כדאיתא בזוה"ק (לך) אי לא נחתו בקדמיתא למצרים וכו' לא הוו עמא יחידא דילי' ושם הי' ההסתר חזק מאד ונקרא גרון ומצר ים ובזה"ק (אדרא נשא ק"ל.) נקרא הבירור שהי' במצרים תלת מגו תלת וכדאיתא שם דכד יפוק דא נפקין עמי' תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין וכו' וכענין שמצינו בגמ' ג' אוהבים זה לזה ומחשב שם עבדים אף שאצלם הוא תמיד הפירוד ביותר אך מחמת הדחק שלהם יש ביניהם אחדות כך מחמת גודל הדחק שסבלו במצרים הנקרא גרון נתבררו תלת מגו תלת היינו שנתבררו שכל האור משלוש הראשונות הוא בקביעות אצלם גם בשלוש אחרונות כי נתבררו גם בהלבוש האחרון שהוא הכלי פעולה שלהם הגם שלא הי' אצלם שום דעת אעפ"כ איתא בגמ' שנגאלו בזכות שלשה דברים שלא שינו את שמם וכו' ומניין הי' נזהרים כ"כ באלו השלשה דברים אם לא שהי' מנהיר החכמה עליונה בהכלי פעולה שלהם אף בלא דעת וזה הי' עיקר המכוון מהשי"ת להראות שישראל דבקים אף בהכלי פעולה שהוא בלי דעת ג"כ בהשורש כי הבירור שהי' להם במצרים הוא בירור על כל ארבע גליות כי הגאולה של מצרים נקרא חירות עולם כדאי' בזוה"ק (ויקהל רט"ז:) שאומרים ח' פעמים אמת בהגאולה של מצרים להורות שנחתם בגושפנקא דמלכא שהלב של ישראל יהי' לחירות עולם יזהו שאיתא שם צבאות ה' הרי צבאות מלאכי השרת אמור הא מה ת"ל הוצאתי את צבאותיכם אלו צבאות ישראל היינו שעיקר המכוון להוציא את בני ישראל ממש כלומר שהם על הלבוש אחרון שנתבררו במצרים שבהפעולות שלהם כמו שהם בלי דעת מאיר בהם כל החכמה העליונה וזהו כדאיתא בספר יצירה נעיץ סופן בתחילתן:
1