סוד ישרים, ליל פסח נ״אSod Yesharim, The First Night of Pesach 51
א׳וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה וגו' (אמור כ"ג) איתא בהאר"י הק' ז"ל עמר בגמטרי' יקר וביאר אזמו"ר הגה"ק זלה"ה כי בליל א' של פסח נפתח לישראל אור גדול ויקר וכל טוב הקב"ה הי' נגד עיניהם ואח"כ נעלם מהם בהירות האור לכן בליל שני נשאר גודל צעקה בלב ישראל והענין הוא כדאיתא בזוה"ק (נשא קכ"ח.) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל מלכא קדמאה וכו' ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו וכו' היינו יען שהי' נחלה מבוהלת בראשונה שקבלו את האור טרם הזמן בגודל התקיפות לכך נשבר הכלי שלהם ונתעלה האור למעלה והוא כי איתא במדרש (בראשית רבה) שבעולם הזה הוא בנפיחה שנאמר ככלי יוצר תנפצם היינו כדאיתא בזוה"ק (בראשית י"ז:) שאורו ית' הוא מטי ולא מטי פעם מראה השי"ת את האור ורגע שאחרי' חוזר ומושך אצלו את האור וזהו שאיתא במדרש (ש"ט ס"ב) שהנשמות עולות ויורדות בגוף היינו שהם נמשכין תמיד אחר הרצון ית' ומי שאינו יכול להיות נמשך אחר הרצון ית' בעת שמושך את האור בחזרה זה נשאר בפירוד כי על זה נאמר מנשמת אל יתן קרח (איוב ל״ז:י׳) היינו שמי שאין בכחו להיות נמשך אחר רצונו ית' בעת שמושך בחזרה את האור זה נשאר בפירוד והנה על אדם הראשון מצינו בזוה"ק (קדושים פ"ג.) אדם קדמאה לא הוה לי' מהאי עלמא כלל וכו' היינו שקודם החטא הי' יכול לעלות מעולם לעולם בלי שום התבטלות בינתים אף שהתפיסה של אדם מוכרח שיהי' בלבוש כמו דכתיב (איוב כ״ח:כ״ז-כ״ח) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח"כ ויאמר לאדם הרי שהרצון נתלבש מקודם בכמה דרגין עד בואו אל תפיסת אדם מכל מקום תשוקת הגעגועים הנמצא בלב אדם אינו בשום לבוש ועלה עד אין סוף בחיבור גמור כי כל ההתבטלות וההפסק הוא רק מפאת התחלפות הנשמה מסבת החטא אבל בלעדי החטא יש לתשוקת הגעגועים חיבור גמור עם אורו ית' כי תשוקה הוא ג"כ בלי לבוש כענין שמצינו בזוה"ק (תרומה קכ"ח:) כד חמינון דרעותא דההוא בר נש למרדף ולאשתדלא אבתרי' דקב"ה בלבי' ובנפשי' וברעותי' ודאי תמן ידעינון דשרי' בי' שכינתא וכו' ובאמת זאת התשוקה בעצמה למרדף ולאשתדלא אבתרי' דקב"ה מהיכן נמשך להאדם אם לא שהשי"ת הופיע בלבו זה החשק הרי שאין לתשוקה שום לבוש כלל ולכן יש לה חיבור גמור לאורו ית' שעולה ויורד תמיד עם הרצון ית' בבחינת מטי ולא מטי בלי שום התבטלות כמו אדם הראשון קודם החטא ולזה אחר שנעלם מישראל האור יקר מהשורש בליל א' של פסח הופיע בהם השי"ת ע"י גודל צעקתם עצה והבאתם את העמר וגו' כי עומר הוא שעורים מאכל בהמה ורומז על התשוקה והגעגועים הנמצא בלב האדם בלי שום לבוש כי זאת התשוקה הוא בלי טעם ודעת כלל רק כדכתיב בהמות הייתי עמך (תהילים ע״ג:כ״ב) ותשוקה כזו בוקע חלוני רקיע עד שנתחברה בהשורש הגם שיש כמה וכמה דרגין והתלבשות מאור השורש עד התפיסה של אדם מ"מ ע"י זאת התשוקה יש לו להאדם חיבור גמור לאורו ית' עד שיכול להכירו גם בהבנת תפיסתו הנמוכה כענין שמצינו בגמ' תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד הרי שהתכלת אף שהוא רק דומה לדומה מ"מ נעשה ממנה מצוה בעוה"ז שעולה בשורשה עד כסא הכבוד שמסבתה מגיע הכרה בכסא הכבוד כך ע"י מצות עומר שרומז על התשוקה והגעגועים הנמצא בלב האדם יכולין לבקוע כל המסכים ולעלות עם זה הרצון והחשק עד אין סוף בחיבור גמור עם אור שורש העליון ית' ולזה מצינו ספירה בלילה והבאה ביום להורות שמחשב השי"ת להאדם עוד מזאת התשוקה הנמצא בלבו טרם בואה בהתלבשות הפעולה:
1