סוד ישרים, ליל שבת חול המועד פסח י״דSod Yesharim, The Night of Shabbat Chol HaMoed Pesach 14
א׳שיר השירים אשר לשלמה וגו' במדרש (שיר השירים א׳:א׳) חזית איש מהיר במלאכתו זה שלמה בן דוד לפני מלכים יתיצב שהי' זריז בבנין בהמ"ק וכו' תנינון אמר ר' עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם אחד מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים למה שכל הכתובים קדש וזה קדש קדשים וכו'. ביאור הענין כי איתא בתקוני זוה"ק (תיקן י"ג) אלין דק"ש דתיקן משה דכורין אלין דשלמה נוקבין ואלין בית קיבול לאלין. דרגין דשלמה אינון בית קיבול לדרגין דמשה וכד מתחברן כלא כאחד שלמה אתהפך למשה וכו' היינו כי דרגין דמשה הוא אור בהיר בלי שום התלבשות. ודרגין דשלמה הוא אחר שבא האור בהתלבשות ונגד אלו ב' דרגין הציב השי"ת בעולם שני מאורות שמש וירח. שמש הוא נגד דרגין דמשה שהי' מאיר בדור המדבר בבהירות עצום בלי שום לבוש כמ"ש אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם אכן מעוצם בהירות כזאת אפס מאדם כל התקיפות כי כל התקיפות הנמצא גבי האדם הוא רק מפאת זה שנדמה לו שיש לו כלום אצל בוראו ויהי' בא בטענה להשי"ת אולם זה הדמיון יתכן להיות רק כשנעלם האור בלבושים אבל כשמנהיר האור בעוצם בהירות בלי שום התלבשות אזי מכיר האדם היטב אשר באמת לאמיתו אין לו שום טענה כמאמרם ז"ל במדרש כלום יש לברי' אצל בוראו ועל הכרה בבהירות כזאת רומז הכתוב ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך וממילא נשאר אדם בהעדר תקיפות ועל זה העדר התקיפות שהי' גבי דור המדבר רומז נמי זה שהי' נזונים רק ממן שלא הי' יודעים מה הוא שלא הי' להם בו שום בטוחות על יום מחר כי לא הי' רשאים להניח ממנו עד בוקר של יום מחרת וזה המן הי' כ"כ מאכל רוחני עד שנאמר עליו המאכילך מן במדבר למען ענותך וגו' וביארו ז"ל בגמ' (יומא ע"ד:) חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל הרי שאף בשעת אכילתם את המן לא הי' רואים אותו. כ"כ אי תקיפות הי' גבי דור המדבר מפאת הארת דרגין דמשה הנקרא שמש. והמאור הקטן הנקרא ירח הוא נגד דרגין דשלמה וזה התחיל גבי יהושע בדורו של באי ארץ שנקרא סיהרא נגד משה רבינו כמאמרם ז"ל פני משה כחמה ופני יהושע כלבנה היינו שנכנס אורו של מרע"ה בהתלבשות כל מעשי המצות התלוים בארץ ושאינם תלוים בארץ וכל התרי"ג מצות המה בית קיבול לאורו של מרע"ה וממילא השיגו נמי תקיפות להתפלל להשי"ת על איזה הנהגה שלא הבינו אותה בתפיסת דעתם וזהו שאיתא בגמ' (סנהדרין מ"ד.) תחנונים ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושע וכו' שדורו של משה לא הי' להם שום תקיפות לומר דעה בהנהגתו ית' ונקראו רשים ולפעמים כשאמרו איזה דיבור קל נגד הנהגת השי"ת נענשו מיד כי הי' נחשב עליהם לחטא גדול משא"כ גבי יהושע מצינו שאמר ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן וגו' ולא הי' נחשב לשום חטא כלל והוא יען שהי' ליהושע תקיפות לצעוק מה תעשה לשמך הגדול ועליו נאמר ועשיר יענה עזות ולא הי' נחשב ח"ו לשום חטא הגם שמצינו גבי מרע"ה ג"כ שהי' אומר ושמעו מצרים וגו' אמנם תחנונים ידבר רש שכל עיקר טענתו לא הי' רק שיאמרו הגוים אבל טענת חיוב לא הי' לו להשי"ת אולם יהושע הי' בא בטענת חיוב ולומר להשי"ת מה תעשה לשמך הגדול. כי שמך הגדול מורה על דגל הכבוד ואות התנשאות כבוד שמים בעולם כי באמת אין שום תפיסה והשגה כלל בעצמיתו ית' וכל ההשגה שהציב השי"ת בזה העולם הוא רק בזה הרצון ית' שאמר והי' העולם היינו שכל הנבראים יכירו וידעו שרצונו ית' הוא שגם בעולם השפל יכירו את כבודו כדאיתא בפרקי דר"א גדול אתה בעליונים ובמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו וביקש כבוד גם מתחתונים ולזה הי' טוען יהושע מה תעשה לשמך הגדול היינו מאחר שכבר הנחת כל דגל הכבוד שלך אצלנו שעל ידינו דוקא יתגדל כבודך ע"י התורה והמצות שנתת לנו שהם בית קיבול לאורו ית' שאורו ית' נתלבש באלו המצות שהם עיקר הכבוד שמים מה שאין שום אומה ולשון חפץ לקבלם הרי שדוקא ע"י ישראל נתגדל כבודך א"כ מוכח מפורש שכל המכוון מהרצון ית' שאמר והי' העולם הוא ישראל דוקא ואם ח"ו לא תושיע אותם מה תעשה לשמך הגדול. אבל דורו של משה לא הי' להם עדיין שום בית קיבול להלביש את האור כי האור הי' מנהיר אז בלי שום לבוש לא הי' להם נמי זאת הטענה מה תעשה לשמך הגדול מאחר שלא הניח עדיין השי"ת אצלם כל דגל הכבוד ואות התנשאות. משא"כ בדורו של יהושע כבר הניח אצלם השי"ת כל דגל הכבוד ואות התנשאות שלו בזה שבא האור ית' בהתלבשות מכל הפעולות ומצות מעשיות לזה הי' להם תקיפות ליטען מה תעשה לשמך הגדול. ולהיות שבימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא היינו שאז נגמר גבי ישראל הבית קיבול לקבל אורו ית' בתכלית השלימות שלא הי' אז שום לבוש בישראל שלא האיר שם אורו ית' בשלימות הגמור וזהו שאיתא בתקוני זוה"ק (שם) דרגין דשלמה אינון בית קיבול לדרגין דמשה וכד מתחברן כלא כאחד שלמה אתהפך למשה וכו' היינו שכל הבהירות של מרע"ה הי' מאיר אז בימי שלמה בכל הלבושים בשלימות הגמור ועל זה הענין אמרו ז"ל (ר"ה כא.) ביקש קהלת להיות כמשה היינו שביקש להשיג זאת הבהירות כמו שהי' בהיר גבי משה רבינו בלי שום התלבשות וכן ביקש מרע"ה ליכנס לארץ ישראל כי הי' משתוקק תמיד שהבהירות שלו יתלבש בהלבושים של שלמה המלך וזהו שאיתא במדרש (שם) לא הי' העולם כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים וכו' היינו כי בשיר השירים נכלל שניהם הבהירות של מרע"ה ביחד עם הלבושים של שלמה המלך כדאיתא בזוהר חדש. שיר השירים אתדבקותא דגופא בגופא ישקני מנשיקות פיהו אתדבקותא דרוחא ברוחא וכו' והגם שאתדבקותא רוחא ברוחא הוא מדרגה הגבוה ביותר כי נשיקות פיהו שהוא אתדבקותא דרוחא ברוחא מורה על התגלות כל העומק של דברי תורה וכדאיתא נמי במדרש (שיר) אכן אין שייך תשוקה לזאת לפי סדר הדרגה מזה העולם כי על התגלות כזאת נאמר נפשי יצאה בדברו כי הווית עוה"ז אינו יכול לסבול כ"כ עוצם בהירות אמנם שיר השירים הוא אתדבקותא דגופא בגופא היינו שהבהירות נתלבש בלבושים למען שגם הווית הסדר מזה העולם יהי' נמי יכול להשיג זאת הבהירות ולא יגיע מזה ח"ו שום ההבטלות:
1