סוד ישרים, יום ב' דפסח י״חSod Yesharim, The Second Day of Pesach 18
א׳והשיאנו ה' אלקינו וגו' היינו שאנו מבקשים מהשי"ת שיעשה לנו כלי קיבול כדי שיהי' בכחנו לקבל ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום כאשר רצית ואמרת לברכנו היינו שזהו כל רצונו ית' שיהי' כלי לישראל לקבל כל הטובות וכדכתיב אתה גלית את אוזן עבדך להתפלל לפניך ע"כ מצא עבדך את לבו להתפלל לפניך. קדשנו במצותיך היינו שלא יהי' אצלנו מעשה המצות כדבר שנתיישן אלא שנהי' מכירים בהמצות תמיד ההתחדשות הנמצא בהם וע"י זה יהי' חלקנו בתורתך היינו כי ע"י שישראל יהי' מכירין בהמצות ההתחדשות המאיר בהם תמיד אזי יהי' עוסקים בהם כמו האדם העוסק בחלקו ממש הנוגע לעצמיתו כי בדבר הנתיישן אצל אדם אזי הוא כל עסקו בה רק כמו בדבר הנוגע לזולתו וכשפונה מעט מהעסק נשכח ממנו משא"כ מי שעוסק בדבר הנוגע לעצמו אזי זוכר תמיד היטב ואינו נשכח מלבו לעולם:
1
ב׳כה תברכו את בני ישראל וגו' איתא בגמ' (סוטה ל"ח.) כה תברכו בלשון הקודש כה תברכו בעמידה וכו' כה בלה"ק מורה שהברכות יהי' מאירים לישראל מפורש בלי הסתרת לבושים. וכה בעמידה היינו שיהי' בקומה זקופה כי כאשר הקומה אינו זקופה אינו בשלימות ואף בישובה ג"כ אינו ניכר עדיין שהמוח הוא עיקר המושל על כל אברי הגוף. והקומה בשלימות הוא רק כשאדם עומד אז רואים מפורש שהמוח הוא המושל על כל האברים ומנהיג אותם וזהו כה בעמידה. היינו שהברכות יהי' מאירים בכל האברים לדעת כי אני ה' מקדשכם כמו שמאיר ממש בהמוח של אדם שבו הוא עיקר הדעה ועיקר הדעת הוא כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם. כך יהי' כל האברים של האדם נכנעים תחת זה הדעת. וע"י הכרה כזאת נשלם כל הקומה וזהו כה בעמידה:
2
ג׳יברכך ה'. היינו שישראל יהי' בריכה לנטוע בהם כל השפעות טובות וזאת הברכה הוא נגד זה החג כי כל הנטיעות בתחילת צמיחתן המה קטנים מאד ואינם ראוים עדיין למאכל אדם עד אח"כ כשנתגדלו אז נצמח מהם כל הפירות טובות ככה בזה החג מתחיל השי"ת לנטוע אצל ישראל כל הטובות ובתחילת צמיחתן המה עדיין קטנים מאד ואינם ראוים עדיין למאכל אדם עד אח"כ ועל זה רומז הקרבן עומר משעורים שמתחילין להביא בזה החג שהוא רק מאכל בהמה. אמנם אח"כ נצמח מזה כל הטובות כי אותן המדות בעצמם שנחשבים עכשיו למאכל בהמה קודם כל הברורין. נתהווה מהם אח"כ מאכל אדם עד שיכולין להביא מנחת חטים שהוא מאכל אדם. אכן בהתחלת הצמיחה אין עדיין שום קנין בהם כענין שמצינו בגמ' (חולין ק"ה:) כל מילי דלא צייר ולא חתים ולא כייל ולא מני צריך שמירה ממזיקין לזה נאמר אז וישמרך. יאר ה' פניו אליך. זהו נגד חג השביעות שאז באים כל הטובות שצמחו בפסח נגמרים בשביעות. להיות מאירים מפורש בתפיסת ישראל בקנין גמור בכל הלבושים שלהם וזהו נקרא קבלת התורה. ויחנך היינו שמשיג אדם בשלימות מה הוא אצל בוראו. ישא ה' פניו אליך. היינו שיתן השי"ת לישראל נשיאות פנים שיהי' טענה חזקה שמגיע להם כל הטובות בשורת הדין ע"י עבודת יגיע כפם. וישם לך שלום. היינו שע"י זה יהי' להם כל השלימות:
3