סוד ישרים, יום ב' דפסח ג׳Sod Yesharim, The Second Day of Pesach 3
א׳וידבר ה' אל משה לאמר שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' וגו' ומבואר בזוה"ק (אמר צ"א:) הטעם כדי שיעבור עליו שבת אחת. הנה זאת הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים כי כל המועדים נקראים פני ה' היינו שעל ידם יכולין להכיר עומק הפנימי מהמבוקש של רצונו ית' כי הפנים הוא אות וסימן מובהק המוכיח על כל הפנימית מהגוף וכן מצינו בגמ' (מנחות צ"ו.) לחם פנים לחם שיהי' לו פנים והן הן הקרנות כי בדבר עגול צריכין אות וסימן להכיר הפנים של הדבר וע"י הקרנות יהי' אות המוכיח על הפנים כמו כן נקראים המועדים פני ה' כי בכל מועד ומועד כפי זמנו יש אות המוכיח עומק המבוקש מרצונו ית' ולזה קוראין זאת הפרשה בכל המועדים טובים כי כן הציב השי"ת אשר קודם כל הצמיחות מוכרח להיות ביטול היש לאין ככה הוא בכל הולדות ובכל הברואים אפילו בצמיחת פירות ותבואה מוכרת שיהי' מקודם ביטול להזריעה. ועל זה הביטול מרמז זאת הפרשה שצריכין שיעבור עליו שבת אחת ולזה נמי נאמר בתורה קודם פרשת כל המועדים. פרשת שבת. כי בששת ימי המעשה נתגברו הפעולות אצל האדם לכן כשמגיע שבת צריך האדם למסור אותן להשי"ת וע"י זה מחזק השי"ת כל הפעולות אצל האדם לאחר שבת שיהי' מצמיחין ביתר שאת כי כל מה שמוסר אדם להשי"ת ביום שבת מחזיר לו השי"ת אח"כ שיהי' לו להאדם בהם קנין כי שבת הוא קדושה דקבוע וקיימא לזה ניכר בטבע העולם ג"כ השינוי של זה היום כדאיתא במדרש שאל טרונסרופוס את ר' עקיבא מה היום מיומים ומדוע לא שאל על יו"ט נמי מה היום מיומים אמנם משום שיו"ט אינו נקרא רק מקרא קודש דזמינין מקודש היינו דישראל מקדשי לי' לכן אינו נטבע בהטבע שום שינוי להכיר זאת הקדושה אבל שבת שהוא קדושה דקבוע וקיימא מצדו ית' שהקב"ה מקדש לי' לכך נטבע גם בטבע העולם הכרה שיש שינוי עד שבימים הקדמונים הי' חכמי האומות ג"כ מכירים שפיר השינוי שיש ביום שבת ולזה הי' שואל מה היום מיומים. אכן ישראל ממשיכין מיום השבת הקדושה דקבוע וקיימא למקראי קודש היינו שממשיכים הקדושה לכל הלבושים והפעולות שלהם כדאיתא בזוה"ק (אמור צ"ג.) אמאי איקרי לעילא קדוש דהא תמן וא"ו לא אשתכח אלא רזא הכי הוא וודאי וישראל מקדשי לתתא כגוונא דמלאכי עלאי לעילא דכתיב בהו וקרא זה אל זה ואמר קדוש וכיון דישראל מקדשי סלקי מתתא לעילא יקרא עלאה עד דאסתלק וא"ו רזא דשמים עלאין לעילא וכו' וכדין אקרי לעילא קדוש וכו' לבתר נחית ההוא נהירו וכו' לתתא כיון דאיהו נטיל כלא כדין אקרי קדוש וכו' וזהו כמו שנתבאר בכמה דוכתי שאף דוא"ו לעילא ליכא היינו שאין שייך שם שום פעולות מ"מ מפאת עבודת ישראל נמשך וא"ו גם לעילא ונעשה שם קדוש בוא"ו ומשם נמשך לתתא שיהי' קדש בלא וא"ו היינו שהפעולות של ישראל מאירין כ"כ למעלה עד שנמשך מלמעלה למטה הקדושה דקבוע וקיימא שיהי' נקראים ישראל קדש ישראל לה' בלא וא"ו וכדאיתא בתנא דבי אליה' דרכן של בני אדם לומר תורה קדמה ואני אומר ישראל קדמו שישראל עלה במחשבה:
1