סוד ישרים, ליל שביעי של פסח י״חSod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 18
א׳ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך וגו' (ראה ט"ז). איתא בגמ' (פסחים) מה שביעי רשות אף ששה ימים רשות וכו'. והענין הוא כי בליל ראשון כאשר נתגלה האור מהמקור עליון ית' אז הי' ניכר היטב שאין להאדם שום כח הפעולה ולזה הוא חובה לאכול מצה כי אכילת מצה מורה על זה שמבטל אדם כל כח בחירתו ותפיסתו עם כל הפעולות שלו להשי"ת כי חמץ מורה על כח הפעולות שיש בו תפיסת ידי אדם אכן אחר ליל ראשון כשנעלם זה האור אז נדמה להאדם שיש בו כח ליפעל ונדמה לו שהארץ נתן לבני אדם ואז הוא העצה להאדם שמדעתו ומרצונו ימסור להשי"ת כל כח תפיסתו כענין שאיתא במדרש (בהר) על אאע"ה חזר והקנה אותה לי ועל זה רמזו ז"ל בגמ' (שם) מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות כי רשות מורה על עצה שהוא מצד אדם וביום השביעי ענרת לה' וגו' וענין עצרת ביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה הנקודה העיקרית היינו העולה מכל זה והעולה מזה הוא קריעת ים סוף כי ים מורה על גודל טרדה שמטריד את האדם ואינו מכיר הכבוד שמים העולה משם וכדאיתא בפרקי דר"א ובים לא מצינו כבודו וכו' והוא כמאמרם ז"ל בגמ' (תמיד ל"ב.) שכל נחותי ימא לא מיתבא דעתהו עד דיתובו ליבשתא היינו שאינם רואים הכבוד שמים העולה משם כי בישוב יש ברואים שמכירין בכבוד שמים אבל בים אין שם מי שיכיר כבודו ונדמה שהים לא נברא ח"ו לכבודו ומרמז קריעת ים סוף שישראל מכירין גם בים כבודו ית' ואין שום טרדה גבי ישראל שלא יכירו ממנה הכבוד שמים הנמצא בה וממילא כאשר נתבררו אז ישראל באמונה כדכתיב ויאמינו בה' ובמשה עבדו זאת האמונה הוא עיקר תכלית המכוון מרצונו ית' כי האמונה הראשונה שהי' אצלם במצרים דכתיב ויאמן העם הי' רק בבחינת נקודות הכסף כי לא הי' אצלם זאת האמונה בקנין יגיע כפם ע"י ברורי עבודתם אבל האמונה שהשיגו ישראל אחר ברורי עבודתם ממדבר וים סוף אזי השיגו זה האור בעצמו מליל ראשון שהי' מהמקור העליון ית' בבחינת נקודות הכסף ובקריעת ים סוף נקבע זאת בלבם בקנין גמור בבחינת תורי זהב:
1