סוד ישרים, ליל שביעי של פסח ל׳Sod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 30
א׳ה' ילחם לכם ואתם תחרושון וגו' (זוה"ק בשלח מ"ז.) ר"א פתח אם תשוב משבת רגליך וגו' וקראת לשבת עונג מאי וקראת דיזמין לי' וכו' מאן דמזמין אושפיזא בי' בעא לאשתדלא וכו' ת"ח כד אתקריב פרעה לאגחא קרבא בהו בישראל בההוא זמנא לא בעי קב"ה דיתערון ישראל אתערותא דלתתא כלל דהא אתערותא דלעילא הוא דהא אבהן אקדימו ואתערו אתערותא דא לעילא וכו' הה"ד ה' ילחם לכם ואתם תחרושון וכו' כוונת הזוה"ק בזאת הפתיחה על זה הפסוק ה' ילחם לכם ואתם תחרושון וגו' להורות שזה הענין הוא נמי כמו שמצינו בקדושת שבת דקבוע וקיימא מצדו ית' וכל החלק שיתכן שיהי' לישראל בזאת הקדושה הוא רק בלא תעשה וזה מורה על הכרה באורו ית' רק בדרך שלולה כלומר שכל מה שמשיג האדם יותר הכרה יכול להכיר ביותר איך שהשי"ת הוא משולל מכל הלבושים כי כל ל"ט מלאכות שמחשב שם בגמ' המה הכל צרכים להאדם שבלעדם הוא מחוסר בהם וכשמגיע שבת בי' בעא לאשתדלא היינו להכיר שהשי"ת הוא משולל מכל הנצרכים וזאת ההכרה הוא כענין שנאמר מבשרי אחזה אלוה היינו מסבת החסרון שהאדם הוא מחוסר משיג ההכרה בשלימתו ית' נמצא שכל החלק שיש להאדם בקדושת שבת הוא רק בלא תעשה אמנם כשאדם שומר שבת כהלכתו ונזהר בכל הלאוין שבו אזי משיג חלק וקנין בקדושת שבת בקום ועשה כי מקיים בזה מצות עשה ביום השביעי תשבות וכמו שמבאר הזוה"ק מאי וקראת דיזמין לי' וכו' יען שמצמצם אדם עצמו בכל הלאוין שבו ומסיר מעצמו כל הרגילות שלו נקרא קדושת שבת על שמו שהוא מזמין לזאת הקדושה אף שהוא באמת קבוע וקיימא גם בלעדי הזמנת אדם. ככה הוא הענין כאן וזהו שכתב ת"ח הכא כד אתקריב פרעה לאגחא קרבא בהו בישראל בההוא זמנא לא בעי קב"ה דיתערון ישראל אתערותא דלתתא כלל דהא אתערותא דלעילא הוא דהא אבהן אקדימו ואתערו אתערותא דא לעילא וכו' היינו שהי' פותח השי"ת לישראל אור עתיקא ואז הי' נכללים כל בירורי עבודת ישראל שהי' להם אח"כ בזאת הנקודה של ויאמן העם לזה כתוב ה' ילחם לכם ואתם תחרושון וכמבואר כאן ואתון לא תתערון מידי הגם שאח"כ הי' צריכין ישראל לכל עבודות חזקות כמו שנאמר והי' כאשר ירים משה את ידו וגו' אכן באותו הזמן שהי' מאיר השי"ת מאור עתיקא דקבוע וקיימא מצדו ית' נאמר ואתם תחרושון ואתון לא תתערון מידי להורות בזאת החרושה שלא מתערין מידי אשר יש להם הכרה מפורשת שכל הישועה אינו כלל מצד בירורי עבודתם אלא רק מצד חסדו ית' וע"י אותה הכרה בעצמה שלא יתערון מידי יתן להם השי"ת קנין יגיע כפם גם בזאת הישועה שהוא מצד עתיקא כלומר שיהי' נקרא קדושת זאת הישועה ג"כ על שמם כענין הכתוב ועלו מושיעים בהר ציון וגו' נושעים לא נאמר אלא מושיעים להורות שהושיעו את עצמם היינו שישראל בעצמם פעלו זאת הישועה מהשורש הנקרא עתיקא ופעלו אותה גם שם במקום העליון ע"י עבודת יגיע כפם שיהי' נקרא על שם יגיע כפם של ישראל כמו הקדושת שבת דקבוע וקיימא מצדו ית' מ"מ נקרא על שם ישראל על ידי שבותתם בשבת:
1