סוד ישרים, ליל שביעי של פסח ל״אSod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 31
א׳ויסר את אופן מרכבותיו וגו' בזוה"ק (בשלח מ"ח) ויסר את אופן מרכבותיו ר"ש פתח וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות וכו' נטל לאברהם וקיים בי' עלמא כדכתיב אלה תולדות השמים בהבראם ואקמוה נטיל יצחק ושתיל בי' עלמא דאיהי קיים לעלמין הה"ד ואת בריתי אקים את יצחק נטל יעקב ואותבי' קמי' ואשתעשע בהדי' ואתפאר בי' הה"ד ישראל אשר בך אתפאר וכו':
1
ב׳ביאור הענין כי במדת החסד ברא הקב"ה את העולם כמו שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה ונאמר זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה וזהו שאיתא בזוה"ק נטיל לאברהם וקיים בי' עלמא היינו שהציב השי"ת רצון שהבריאה תכיר נמי בהבנת תפיסתה איך שהשי"ת הוא תמיד חפץ להיטיב לבריותיו ושכל בריאת עולם הי' רק מרוב ענותנותו למען להראות גם לברואים הנמוכים והשפלים את גדולתו ית' שיכירו גם בעולם השפל שהשי"ת נקרא גדול וזהו נטיל לאברהם וקיים בי' עלמא כי אברהם הוא מדת החסד שכל קיום העולם הוא רק מהארת זאת המדה. אכן מרוב התפשטות החסד יכול להתבטל כל הבריאה לכן נטיל יצחק ושתיל בי' עלמא וכו' שתיל היינו נטיעה כמו אילן לאחר שנוטעין אותו שוב עולה השרף מאליו ומצמיח פירות והאילן הוא כלי להמשיך לעצמו משד הארץ ומשמני' ומצמצם כח הקרקע שלא יתפשט במקום אחר כי אם במקום השרשת האילן ועי"ז הצמצום עושה פירות. כן הוא מדת יצחק אבינו שמדתו הוא כלי המגביל השפעת החסד ומצמצם אותו לבל יתפשט יותר מדאי כענין שנאמר ונפלינו אני ועמך מכל העם וגו' שלא יתפשט חסד ה' חוץ מהכלי של ישראל. אכן מזאת המדה אין עדיין ג"כ שלימות כי מי יאמר זכיתי לבי לכך נטל יעקב ואותבי' קמי' ואשתעשע בהדי' ואתפאר בי' וכו' כי גבי יעקב אבינו נתכללו ביחד שני המדות בדעה והשכל מתי להשתמש במדת החסד ומתי במדת הגבורה ובמקום ההתכללות הוא כל השלימות שכולל כל הבריאה מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כי מהתכללות המדות יתגלה מפורש שיש בורא ומנהיג שהוא למעלה מכל המדות המשגיח לכל פרט ופרט ואין שום מקום פנוי מאורו ית' אף במקומות הרחוקים ביותר גם שם נמצא כבוד שמים אמנם התכללות המדות הוא רק כל עוד שלא נגמר המדה היינו טרם שיצא אל הגילוי כי אז מאיר בה עדיין מהשורש אבל אחר שיורדת בהשתלשלות המדרגות אל הגילוי אז נגמר המדה וזה הגמר נקרא פה גומר וכענין מאמרם ז"ל (נדה ל':) מיד כשיצא לאויר עולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח וכו' ועל זה איתא כאן בזוה"ק וכד סליק ימא גלגלוי וכו' היינו הטרדות הנמצאים בעולם שמשכחת מן האדם שורש המדות ומסיק הזוה"ק בר מההוא שעתא דאתי חד דברא דימא וידע לאשלמא רוחא דזעפא וכו' היינו בגמר תכליתה חוזר ונתגלה בהמדה אור חכמה עליונה מהשורש כדאיתא בתקוני זוה"ק (ס"ט ק"ה ק"ו:) בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא. ויסוד אבא בוקע וזהו שאיתא (חגיגה י"ג:) וארא החיות והנה אופן אחד בארץ וגו' אמר ר"א מלאך אחד יש שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות במתניתא תנא סנדל' שמו שגבוה מחבירו מהלך ת"ק שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו וכו' ומבואר שם בתוספות מתפילתן של צדיקים וענין כתר מתפילתן של צדיקים הוא כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון מ"ז) תפלה הוא מלשון היאכל תפל מבלי מלח היינו מזה שמכיר האדם שהוא מצדו מחוסר כל מתפלל להשי"ת שישלים לו חסרונו נמצא שתפלתו הוא בלבוש שפל ומזה הלבוש שפל נעשה כתר ע"י המלאך סנדל' וסנדל הוא כלי המחזיק רגלו של אדם שהוא הכלי הנמוכה ביותר גבי האדם וזה המלאך סנדל' הוא גבוה מחבירו מהלך ת"ק שנה וזהו נמי כפי המרחק בין שמים לארץ וכן מרקיע לרקיע וזה הכל מרמז שמעשי ישראל אפילו השפילים ביותר מוציאין אור מכל עניני עוה"ז ומגיעים למעלה גבוה מאוד וזהו משום שישראל ממליכים השי"ת בכל עניני עוה"ז לזה נעשה מתפילתם אף שהוא בלבוש שפל. כתר למעלה. וזאת היקרות הוא רק גבי ישראל בעולם השפל כי בכל עולמות העליונים מצינו בגמ' (שבת ס"א.) כתפילין כך מנעלים וביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שמה שנחשב בעולם העליון לנעל היינו המדרגה התחתונה של עולם העליון הוא כתר למדה הנמוכה הימנה שהוא עולם התחתון משא"כ גבי ישראל הוא אף התפלה שהוא בלבוש שפל מעניני עוה"ז נמי כתר למעלה בעולם העליון וזהו פירוש מאמרם ז"ל (שם) מקומו ליכא דידע לי' היינו שמתמה הגמ' איך יתכן שתפלת ישראל שהוא בשפל המדרגות בעוה"ז יעלה כ"כ למעלה ומשני דאמר שם אתגא ואזל ויתיב ברישי' כמו שביארנו כיון שממליכין השי"ת בכל עניני עוה"ז לכן עולה נמי תפילתן משפל המדרגות של עוה"ז עד למעלה ונעשה כתר וזהו ענין המרכבה של ישראל שיש לכל הלבושים שלהם חיבור וקומה עד כתר עליון ית' ועל זה החיבור נאמר והנה אופן אחד בארץ אבל אצל עכו"ם הוא כמו שנאמר ויסר את אופן מרכבותיו כי המרכבה שלהם נקרא בזוה"ק (בא ל"ז:) ארבע רחיין שרומז על פירוד גמור בלי שום חיבור וזהו כוונת הזוה"ק שפתח וארא החיות והנה אופן אחד בארץ וגו' על הפסוק ויסר את אופן מרכבותיו וגו':
2