סוד ישרים, ליל שביעי של פסח ד׳Sod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 4
א׳ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וגו' איתא בפרקי דר"א (פ' י') אם על השמים נאמר שכבודו שם שנאמר על השמים כבודו על הארץ נאמר שכבודו שם שנאמר מלא כל הארץ כבודו הריני בורח לי למקום שלא נאמר כבודו שם היינו כי ענין כבוד שייך דוקא במקום שיש בחירה והאדם בבחירת רצונו הטוב מואס ברע ובוחר בטוב זהו בחינת כבוד גבי כביכול ית' הגם שבאמת אי אפשר כלל לעבור ח"ו רצונו ית' כדכתיב בכל מקום מוקטר מוגש לשמי מנחה טהורה אכן מה שנפעל רצונו ית' גבי האדם בלי בחירת רצונו ולמעלה מתפיסתו כי השי"ת מקיף ברצונו את כל העולם וזה נקרא כתר שאצל כל הברואים נפעל רצונו ית' כמו בהמה שעושה רצון בעלי' בלי דעת ובחירה וזה הוא ההיפך מכבוד ואצל השי"ת יתכן שניהם ביחד כמאמר הכתר והכבוד לחי העולמים. אבל כבוד הוא מישראל שבבחירת רצונם הטוב המה מואסים ברע ובוחרים בטוב וזהו לא מצינו במדבר ובים כמו שמצינו גבי יונה מלפני ה' הוא בורח וברח לים שהוא מקום שמטריד דעת אדם. וכאן הראה השי"ת לישראל שאינו נמצא מקום פנוי בעולם שלא יהי' שם כבודו אף במדבר ובים וכמ"ש אאמו"ר הגה"ק זללה"ה על הפסוק וישב הים לפנות בוקר לאיתנו וביארו ז"ל לתנאו הראשון שהי' במעשה בראשית. והיכן הי' התנאי במעשה בראשית. במה דכתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו' (ישעיהו מ״ג:ז׳) וכמו שמצינו גבי יהושע שאמר לשמש בגבעון דום וביארו ז"ל דום מלומר שירה ואני אומר שירה תחתיך היינו כי שירה הוא שהולך בשביל ישר ברצונו הפשוט ית' והראה יהושע שהוא עומד בשביל ישר ברצונו הפשוט ית' ע"כ אני אומר שירה תחתיך כי עכשיו אני עומד לפנים ולמעלה מן השמש וכן נאמר הים ראה וינס וביארו ז"ל מאי ראה ארונו של יוסף ראה היינו שראה שישראל מצמצמים א"ע בעד כבוד שמים מיד הים ראה וינס והי' מראה שהשי"ת בכל מקום כבודו וזהו לתנאו:
1