סוד ישרים, ליל שביעי של פסח ח׳Sod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 8
א׳ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו' כתיב (תהלים פ"א) אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים וגו' ה' אלהיך מורה על שם מלא היינו שבזה השם נכלל הכל כי שם מלא אינו נזכר בתורה עד שנגמר בריאת עולם כדאיתא במדרש רבה (בראשית פ' י"ג) מזכיר שם מלא על עולם מלא. ועולם מלא היינו שנשלם הבריאה ועיקר שלימות הבריאה הוא הצורת אדם כדאיתא בזוה"ק (בראשית כ"ב.) כד מטי לעלמא דפרודא דאיהי עולם הנבדלים אמר אומנא למארי דבניינא נעשה אדם וכו' ועלמא דפרודא היינו אחר שחילק את מעשיו ומלך עליהם כי טרם שחילק את מעשיו לא הי' עדיין שום בחירה בעולם ולא הי' נקרא אז עלמא דפרודא שכל ענין הבחירה נמשך מהתחלקות המדות שנדמה בתפיסת הבריאה שמדת החסד נבדל ונתפרד ממדת הגבורה וההיפך ממנה ותפיסה כזו נקרא עלמא דפרודא דאיהו עולם הנבדלים לזה אמר נעשה אדם כי רק הצורת אדם יכול להכיר איך להתייצב ולאחד כל המדות לשורשן ועל ידו נעשה עולם מלא כדאיתא בזוה"ק (פקודי ר"ס.) וייצר ה' אלהים את האדם שם מלא ואדם איהו עובדא דהאי מרכבה דארכיב דא בדא עובדא דשלימו דכלא וכד אשתלים דא בדא כדין ה' אלהים שם מלא וכו' היינו כי שם מלא מורה על הארת כל תכלית המכוון שיש להשי"ת בבריאת עולם וזה המכוון אינו נגמר בתכלית השלימות כי אם ע"י הצורת אדם. שהצורת אדם מכיר היטב בשורש אחדותו ית' שאין מדה נבדלת ונפרד מחברתה כי בשורשם המה בהתכללות גמור וכדאיתא בתקוני זוה"ק (הקדמה ב') אנת הוא דאפיקת עשר ספירין וכו' אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי ולאו מכל אינון מדות כלל וכו' ועל זאת ההכרה של הצורת אדם איתא במדרש (שם) מזכיר שם מלא על עולם מלא וזהו נמי אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים מזכיר שם מלא על יציאת מצרים להורות שנכלל בזה כל תכלית המכוון מהרצון ית' בבריאת עולם כי ענין יציאת מצרים הי' כמאמרם ז"ל (מדרש ש"ט קט"ו) כאדם ששומט את העובר ממעי בהמה כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים שנאמר גוי מקרב גוי היינו שזאת הנקודה בעצמה שהוא עיקר קוטב המכוון של השי"ת בהבריאה הי' נטבע כ"כ בההסתר של מצרים עד שלא הכירה את עצמה כלל והסתרה חזקה כזאת נקרא מעי בהמה ולהיות שכל האומות הי' נכללים אז במצרים כדאיתא בזוה"ק (שמות ו'.) דכד ישראל בגלותהון מיד מתתקפו על כל שאר עמין וכו' לזה הי' נראה שמצרים הוא לבוש להנהגת רצונו ית' וממילא הי' נראה פירוד בכל המדות כמו טרם בריאת הצורת אדם הי' נראה מצד הבריאה שכל המדות המה נבדלים ונפרדים כך בעת שישראל הי' שם כמו עובר במעי בהמה הי' נראה אז שכל המדות המה נפרדים כי עיקר המכוון מנעשה אדם הוא ישראל וזה המכוון הי' נסתר שם לגמרי עד שלא הכירו את עצמם עד ששומט אותם השי"ת משם כמו ששומטין את העובר ממעי בהמה אזי התחיל להאיר להם ההתקשרותם שיש להם בשורש אחדותו ית' וממילא נתגלה שכל הפירוד הוא רק מפאת מצרים ומזה ההתגלות נפעל למצרים כל העשר המכות כי מהתגלות הארת התקשרות ישראל נתברר שמצרים הם ההיפך ממדת רצונו ית' כי איך יכולין לומר שמצרים הם לבוש למדת החסד הלוא מצדם נסתעף מזאת המדה מכת דם וכן מהארת שורש האחדות של כל מדה אצל ישראל נסתעף למטה מכה למצרים משום שהמה לגמרי ההיפך שמצדם הם כל המדות בפירוד גמור וזהו אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים היינו שיציאת מצרים הוא סימן מפורש על הארת שם מלא כלומר שעולה מזה שיש להשי"ת כבוד שמים גם בכל אלה הנפרדים אלא שזה הכבוד שמים נשאר אצל ישראל דוקא אבל הנפרדים בעצמם היינו מצרים נתבטלו לגמרי ונשארו כמצילה שאין בה דגן כי כל הטובות שהי' אצלם נכללו בקרב ישראל וזהו ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא היינו כי מאחר שכל המכוון מהרצון ית' הוא להנחיל לישראל יגיע כפיך ועל זה רומז המעלך מארץ מצרים כי בלתי חושך והסתר אינו יתכן כלל שיהי' יגיע כפיך לכן לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא היינו שהי' קרובים עדיין להטעות של פלשתים שהוא כחי ועוצם ידי כמבואר בס' (מי השלוח הק') לזה גבי שמשון שהי' לוחם תמיד עם פלשתים נאמר עליו נזיר אלהים יהי' הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים לא נאמר אצלו נזיר ה' אלא נזיר אלהים שמורה על בירור הלבושים כי לעומת הטעות של האומה כך צריך שיהי' נגדה הבירור גבי ישראל ולזה כאשר התחיל השי"ת להנחיל את ישראל שיהי' להם עבודת יגיע כפיך ואז הי' ישראל עדיין משוללי עבודת הברורין ואם הלכו דרך ארץ פלשתים אזי הי' קרוב מאוד שיסתבכו ח"ו בהטעות של פלשתים כי אם יקבל מעט יותר יגיע כפיך אזי יחשב לכחי ועוצם ידי ח"ו ולכך ולא נחם אלהים וגו' אלא ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וכמבואר בזוה"ק לאפנאי להו אורחין וכו' עד אח"כ בימי דוד המלך כשנתבררו כנגדם ישראל בתכלית השלימות אזי הי' מקבלים מהם כל כחם תחת הקדושה כדכתיב כל מכה יבוסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים וגו' אכן טרם שנתבררו ישראל כל הצורך על הלבושים היסב אותם דרך המדבר ים סוף ובזה הראה השי"ת מפורש שישראל הם רחוקים באמת מזה הטעות של כוחי ועוצם ידי וכל מה שישראל מקבלים הוא רק רצונו ית' והא ראי' שיש להם דרך גם במדבר ובים היינו כי מדבר מורה על שלילות הישוב וים מורה ג"כ על שלילות ישוב כי טרם המאמר יקוו המים הי' כל העולם רק מים במים ומשלו במדרש רבה (בראשית ה') למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכם אלמים והי' משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע וכו' כך מתחילת ברייתו של עולם לא הי' קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד מקולות מים רבים וגו' ומה הי' אומרים אדיר במרום ה' וכו' היינו כי מים רומזים על טרדה היותר גדול שבעולם כמאמרם ז"ל בגמ' (תמיד ל"ב.) כל נחותי ימא לא מיתבא דעתיהון עד דסלקין ליבשתא וכו' וכן איתא בפרקי דר"א שאמר יונה בן אמיתי הריני בורח למקום שלא נאמר שם כבודו היינו למקום המשולל ישוב הדעת שאינו ניכר שם כבודו ית' מחמת גודל הטרדה לזה נקראו מים אלמים ובכל זאת הם אומרים אדיר במרום ה' ואדיר היינו מפורש כלומר שיש הכרה מפורשת בכל גודל התגברות הטרדה אף שנסתר מן האדם כל הדעת ואין לו עוד שום בחירה מ"מ באותו מקום הטרדה בעצמו נוגע האדם חזרה באותו הרצון הקדום ית' בעצמו שהי' טרם שנאצל כח הבחירה להבריאה וזהו שהמים מקלסין אדיר במרום ה' אולם זאת הוא דוקא בישראל יען שברצון תפיסת דעתם מבררים המה כל היכא דאיכא לברורו לכן גם כשמגיעין לאיזה טרדה שלא מדעתם שאין שם בכחם לברר אז מראה השי"ת אשר אף במקום הטרדה הי' הישראל מקושר בזה הרצון הקדים ית' שהי' טרם בריאת עולם הנקרא אדיר במרום ה' וממילא יש לישראל דרך לעבור אף בים כי בכל טרדת דעתם המה מקושרים ברצון העליון ית' למעלה מדעתם משא"כ האומות שהולכים תמיד בדעתם ג"כ בזדון לכן כשמגיעים לאיזה טרדה המה שם נמי בזדון למעלה מדעתם עד שנתבטלו בזאת הטרדה לגמרי כי אין להם דרך לעבור בים וזהו ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף היינו שיש לישראל דרך אף במקומות המושללים דעת ובחירה וממילא נתברר אשר אף מלפנים בעת שהי' ישראל במצרים כעובר במעי בהמה משוללי דעת לגמרי כמו שהי' באמת אז קטרוג הללו והללו וכו' שגם אז הי' ישראל מקושרים בשורש רצון העליון ית' למעלה מבחירת דעת אדם הנקרא אדיר במרום ה' והא ראי' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה מזה מוכח אשר גם מלפנים בעודם במצרים הי' דביקים בהרצון ית' למעלה מדעתם:
1