סוד ישרים, ליל שביעי של פסח ט׳Sod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 9
א׳ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו' בזוה"ק (פקודי רכ"ד:) כי שמש ומגן ה' אלהים שמש דא הוא רזא דשמא קדושא "ידוד דהכא קיימין כל דרגין לנייחה ומגן דא הוא רזא דשמא קדישא דאקרי אלהים ורזא דא דכתיב אנכי מגן לך ושמש ומגן דא הוא רזא דשמא שלים וכו' פירוש כי כמו שאי אפשר להסתכל בהשמש בלי נרתק כך א"א להסתכל בשם הוי' בלי נרתק דשם אלהים כי השם אלהים הוא מגן ונרתק לשם הוי' כי עצמית אור מהשם הוי' הוא רחוק מאוד מתפיסת הבריאה שאפילו צבא מעלה שואלים אי' מקום כבודו וכל ההכרה שיתכן להשיג באורו ית' הוא רק ע"י ההתלבשות אור הוי' במגן ונרתק הנקרא אלהים אכן נסתעף מזה ההתלבשות כ"כ לבושים רחוקים עד שאינו ניכר בהם עוד את אור הוי' המלובש בתוכם כדאיתא בזוה"ק (משפטים צ'.) ושמא חד מכל שאר שמהן דילי' ההוא דאתפשט ואתפלג לכמה ארחין ושבילין ואקרי אלהים ואחסין שמא דא ואתפלג לתתאי דהאי עלמא ואתפלג שמא דא לשמשין ולממנן דמנהגו לשאר עמין וכו' ואפילו ע"ז בשמא דא אקרי ובזוה"ק (בחקותי קי"ג.) שמא דא אשתתף בכלא ואפילו ע"ז נמי אלהים אקרי אלהים אחרים וכו' על כן הוא עיקר השלימות כשמאירין שניהם ביחד ועל זה איתא שם שמש ומגן דא הוא רזא דשמא שלים היינו כי הארת שניהם ביחד נקרא שם מלא כדאיתא (פקודי ר"ס.) וכד אשתלים דא בדא כדין ה' אלהים שם מלא וכו' וכדאיתא במדרש רבה (בראשית י"ג) וייצר ה' אלהים וגו' שם מלא על עולם מלא היינו שכל ההתלבשות מהשם אלהים אינו ביותר כי אם כמה שיהי' יכולין בסבת זאת ההתלבשות לקבל את אור הוי' ית' והתלבשות כזו נקרא שם מלא. ומאי משמע שלא מסר עדיין השי"ת להבריאה את האור בתכלית השלימות בזה העולם. כי אם ע"י התלבשות מהמגן והנרתק של השם אלהים ולכן נאמר זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו וכמבואר בזוה"ק (משפטים ק"ה.) וקרבנא לא קרבין לשמא דאלהים אלא לשמא דהוי' וכו' קרבן לה' ולא לשמא דאלהים וכו' בההוא זמנא אז תחפוץ זבחי צדק בגין דהא כדין יתחבר כלא בחבורא חדא ויהי' שמא שלים בכל תקיני' וכדין קרבנא להוי שלים לה' אלהים דהשתא אלהים לא אתחבר לקורבנא דאלמלא אתחבר בי' כמה אלהים יסלקין אודנין לאתחברא תמן אבל בההוא זמנא כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך ואין אלהים אחרא וכו' היינו שלעתיד ימסור השי"ת את האור לתפיסת הבריאה בתכלית השלימות עד שיהי' ניכר מפורש האור הוי' בכל הלבושים בלי שום הסתרה כלל וממילא יהי' יכולין אז לזבוח לשם אלהים נמי כי לא יהי' אז שום לבוש שלא יהי' ניכר בו אור הוי' המלובש בתוכו. ועל זה הענין נאמר כאן ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו' וכמו שאיתא על זה במדרש רבה ויהי בשלח פרעה וגו' וכי פרעה שלחם בלעם אמר אל מוציאם ממצרים וכאן כתיב ויהי בשלח פרעה וכו' וגם להבין מדוע לא נאמר ויהי בשלח פרעה את ישראל וכמו שמדייק נמי הזוה"ק (בשלח מ"ה) מאי שנא כד הוו ישראל במצרים וכו' בני בכורי ישראל וכו' והכא דהוו גזירין וכו' קרא לון את העם אלא בגין ההוא ערב רב דאתדבקו בהו ואתערבו בהדייהו קרי לון את העם וכו' היינו כדאיתא במדרש (ש"ט קי"ד) מהו גוי מקרב גוי כאדם ששומט את העובר ממעי בהמה כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים שנאמר גוי מקרב גוי וכו' היינו שמצד המשפט לא הי' שום בירור בין ישראל להאומות ולא הי' על הגוון שום הבדל כדכתיב ואת ערום וערי' וכמו שהי' באמת קטרוג מה נשתנה אלו מאלו אלא שכל הבירור הי' אז מצד השורש הפנימי שהעיד השי"ת על ישראל שבשורשם הם דביקים ברצון העליון ית' גם בלי דעתם לכן אם הי' נשאר אז איזה הוי' למצרים ולא הי' נתבטלו לגמרי אזי לא הי' באפשרי להוציא משם את ישראל מפאת גודל הקטרוג ואם הי' נשאר למצרים איזה הוי' הי' יכולין להתגבר בה ח"ו על ישראל כי באמת הי' להם כח חזק מאוד אלא יען שהאיר השי"ת הבירור מעומק הלב של ישראל שנתקשרו בשורש הרצון עליון ית' וממילא מי שעומד נגד ישראל נעדר ונתבטל כל קיום הוויתו כי מי שמעיק לישראל כאלו מעיק להשי"ת כביכול ומחמת זה אפס ממנו החיים לכן נאמר ויהי בשלח פרעה את העם וגו' יען שזה השליח לא הי' מצד המשפט רק מצד הזדון של פרעה שהעיק מאוד לישראל ומסבת זה הזדון של פרעה האיר השי"ת הבירור מהשורש נמצא שזה הזדון של פרעה הוא בעצמו הי' הסבה להוציא משם את ישראל ולאבד את פרעה ומצרים ולכך ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו' היינו כי פלשתים רומז על מותרות כדאיתא בהאר"י הק' ז"ל (לקוטי תורה בשלח) פלשתים הם במקום השערות קווצותיו תלתלים וכו' ושערות רומזין על מותרות המוחין ולזה מצינו שהי' נלחמים תמיד הפלשתים עם שמשון כי שמשון הי' צריך לברר עצמו תמיד על הלבושים לכן לא מצינו אצלו שיהי' נקרא נזיר ה' אלא נזיר אלהים להורות שכל ברורי שמשון הי' צריך להיות רק על הלבושים ולכך הי' נלחמים עמו הפלשתים כי מי שנצרך להתברר על הלבושים אין יתכן להיות אצלו אפילו כחוט השערה של מותרות רק שצריך שיהי' נקי לגמרי בלי מותרות כלל וככה הי' הענין כאן יען שישראל הי' עדיין משוללי ברורים על הלבושים לזה לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים אף שבזאת הרגע של הישועה העלה השי"ת את ישראל למעלה מברורי הלבושים והאיר שהם מבוררים בשורשם אכן מזה הרגע ולהלאה הוא כל חפצו ית' שיבררו ישראל את עצמם בתפיסת דעתם גם על כל הלבושים למען שיהי' להם יגיע כפיך וגו':
1