ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, קהלת, הקדמה לספר
א׳ספר קהלת אינו ספר של התפעמות מתוך אמונה. מגילת קהלת סובבת סביב הרהורים ותובנות אנושיות. נמתחת בה ביקורת על המציאות בעולם בכלל ועל חייהם של בני אדם בפרט. משום כך מובעת בה שלילה רבה, ולכן התקבלותה לכתבי הקודש לא הייתה מובנת מאליה. לשלמה המלך מיוחסים שלושה ספרי מקרא: משלי ושיר השירים - שבהם מופיע שמו במפורש, וקהלת - שבו הוא מופיע בכינוי. אף על פי שבנקודות אחדות אפשר למצוא קרבה עניינית ולשונית בין שלושת הספרים הללו, הם שונים מאוד זה מזה. על כן סברו שהם שייכים לתקופות שונות בחייו של המלך שלמה. לפי דעה אחת במדרש, שלמה כתב את שיר השירים, שיר האהבה, כאשר היה בחור צעיר; את ספר משלי, המכיל עצות מעשיות והדרכות להתנהגות הראויה, כתב כשהגיע לגיל העמידה; ולאחר שעבר את כל תלאות החיים והזדקן, כתב את קהלת, הרואה בכל העמל וההרפתקאות, העליות והירידות - הבל. בספר זה נפרשים הגיגיו של אדם חכם ובוגר, שאינו מתיימר להציע לזולתו תמונה אחידה ולכידה יותר מכפי שהוא עצמו הבין מתוך התנסויותיו העשירות ותהפוכות נפשו. נראה שבמרכז הספר עומדת נטילת הערך והמשמעות מכל ענייני העולם. במגילה זו מופיעים דברי חכמה ומוסר מקובלים, ובצדם מוצבת שאלה תהומית לגבי תבניות החיים האנושיות - משמעותם ויציבותם, והלימת המציאות הנראית לערכי המוסר והצדק. האמונה החיובית כשלעצמה אינה מתוארת בקהלת באופן מגובש ומפורט, וההיגדים החיוביים המבצבצים במגילה אינם מתיישבים בפשטות עם אמירות אחרות. המלצותיו של קהלת מורכבות הרבה יותר מן העצות המופיעות בספר משלי. ספר משלי מורה באופן חד–משמעי לבחור בטוב ולהימנע מן הרע, ואילו מגילת קהלת מתארת את דרכו של אדם המתבונן בעולם, חי ופועל בו בהצלחה מעשית ניכרת, אך ניסיונו אינו נושא את הפֵּרות שלהם ציפה, ועל כן הוא מתקשה למצוא טעם בחייו. מעניין כי דווקא בספר זה, שבו שוב ושוב מתוארת המציאות האנושית והעולמית כהבל, צצה כמה פעמים ההוויה העצמאית של רוח האדם, שקיומה אינו תלוי בגוף. מבין ספרי המקרא רק כאן מדובר מפורשות ברוח האדם השבה אל האלוקים אשר נתנהּ, לאחר שהגוף שב אל העפר. בקהלת נזכר גם קיומן של נפשות שטרם נולדו. התרוצצות הנושאים סחור סחור והסיפורים החוזרים ונשנים על חיפושיו של המחבר אחר הבנה חדשה ופשר למהות הקיום האנושי ועל השיבה המתסכלת אל נקודת המוצא - הולמים היטב את תכניו של הספר. הן באמצעות הסתירות שהוא מכיל, והן במבנה הפתלתל של הספר, החומק מכל ניסיון למצוא בו סדר ומבנה יציב, אומר קהלת כי העולם על כל פרטיו גדוש בבעיות, התנגשויות וכאבים. קהלת מראה את התִּפלות שבעולם ובחיי אנוש. הוא שובר את התבניות המקובלות בלא שיציע פתרון. הקורא שישתכנע כי אין למצוא משמעות בעולם הזה, יידרש לבחור בין שתי האפשרויות היחידות שנותרו: אחיזה במה שמעבר למציאות ההבלית - יראת האלוקים ושמירת מצוותיו, או חיי אשליה.