תשובה מאהבה חלק א קכ״אTeshuva MeAhava Part I 121
א׳הע"ה יום א' כ"ד למב"י תקמ"ל פרוסטיץ שוכן סנה שלום יענה בכל עת ועונה ורעה עליו לא תאונה ה"ה כבוד ידיד ה' המאוה"ג בחכמה ויראת ה' אוצרו חכם וסופר זהב אופר מוכתר במעלות ומדות תרומיות פארות דרבנן נ"י ע"ה פ"ה מוה' אלעזר נר"ו המקום יהי' בעזרו אב"ד ור"מ בק"ק ג"ט.
1
ב׳אין הזמן עמדי לתאר המחוגה לארוג מליצות כראוי לכמוהו ירבה בישראל אך להפצרות מוכ"ז להיות לו לראי' שעשה שליחותי' אשר העלה ואשר הביא ס' אשל אברהם לידי ממש באתי לדרוש שלומו ושלום תורתו ושלא להוציא חלק אשאלהו שאלה אחת קטנה מה שעלה ברעיוני בחג העבר לר' אליעזר (פסחים מ"ז ע"א) דס"ל לא תקרא שם עד שתאפה כו' וכפי מסקנת תלמודא דפליגי בהואיל ואמר לר"י לדבריך ה"ה עובר בבל יראה כו' ילה"ק כפי דמצינו פעמים רבות בתוס' דר"א שמותי לא נדו דבריו מדברי ב"ש א"כ לפי שטת רבא (יומא ע"ח ע"א) דס"ל כותבת הגסה יתירה מכביצה ולשטת ב"ש דס"ל חמץ בכותבת דלא ילפינן ביעור מאכילה איך שייך בל יראה הא שיעורא דחלה בנחתום אחד ממ"ח ובטמאה לכ"ע אחד ממ"ח כדמסקינן בש"ע והוא משנה ערוכה א"כ ליכא שיעורא לשיטתי' וסתמא דמלתא נהגי למאפי קפידא לחלה ואם כי יש לדחות בדוחק אבל לא עלתה בידי דבר ברור ולגודל הלחץ זו הדחק מוכ"ז א"א לכתוב כראוי ושלום מידידו הדורש שלומו ושלום תורתו שש בהצלחתו מוכן לפקידתו שוכן בתומתו הק' אליעזר בהרב מהר"מ זצ"ל קעמפנר קוניץ.
2
ג׳תשובה לק"ק פרוסטיץ בע"ה יום ה' כ"ח למבע"י תקמ"ל ג"ט שלום רב לאדם גדול ורב ה"נ רב חביבי ר' אליעזר בריבי חקוק במורשי לבבי הרבני המופלא והמופלג בתורה וחסידות המפורסם לשבת במעלות ומדות עשר ידות מדובר בו נכבדות כל שירי ידידות מבין חידות הנגלות והסודות החריף ובקי מוה' אליעזר אלקי אביו יהי' בעזרו ועליו יציץ נזרו אוכי"ר.
3
ד׳מה מצא רום מעלתו בי כי משש את כלי ריק אין בו מים ומשען לחם אין זה כ"א אשר בדיק לן מר כענין רבה לאביי לחדודי כי אין רו"מ צריך לגמרא וסברא דידי כי מה אדע אשר לא ידע ולעשות רצונו חפצתי ע"כ לא אשיב פני מעלתו ריקם והנה קושיתו בלולה בחריפות ובקיאות וסיימו מעין הפתיחה מה שסיים וז"ל וסתמא דמלתא נהגי למאפי קפידא לחלה עכ"ל כדבריו כן הוא אליבא דרב דאמר (פסחי' מ"ח ע"א) וקבא מלוגנאה לפיסחא וכן ופירש"י שלא ללוש יותר כדי לשומרו מן החימוץ וכן לחלה בהך שיעור עיסה נמי כל ימות השנה להתחייב בחלה יעיי"ש (ובטור וש"ע א"ח סי' תנ"ו וסי' תנ"ז) ואין לאוקי המתני' בעיסת שאור של נחתום דחייב בחלה (משנה ז' פ"א דחלה ובש"ע י"ד סי' שכ"ו ב') ושאור לכ"ע בכזית דא"כ איך קאמר בן בתירא עליו תטיל לצונן (יעיין במג"א ר"ס תמ"ב) ואין רצוני לדחות מעלתו נר"ו דפלוגתייהו אם נטמאת העיסה בזדון דמפריש אחד מכ"ד כדאיתא (משנה ז' פ"ב דחלה והרמב"ם פ"ה מהל' בכורים הלכה ד') ומה שהשמיטו בש"ע דין אם נטמאה במזיד בזה"ז בלא"ה כל העיסות אינן טהורות כי יותר מרווח נראה עפ"י מה שמצאתי מרגניתא טבא בספר נודע ביהודה (חלק א"ח סי' ל"ח דף כ"ה) ע"ד שכתב שם מ"ו הגאון נ"י וז"ל והנה כזית הוא פחות מחצי ביצה בלי הקליפה דהרי כותבת יש בה שני זיתים (כריתות י"ד ע"א) וכותבת היא פחות מכביצה כמ"ש (יומא ע"ט ע"ב) והיינו פחות מכביצה בלי קליפה דהרי מתחלה שנסתפקו בגמ' אם ככותבת היא יותר מכביצה או פחות מביצה על ביצה קלופה נסתפקו שהרי רצו למפשט הבעיא ממה דאמרו ב"ש שאור בכזית וחמץ בככותבת ואס"ד שכותבת יותר מכביצה מכדי ב"ש אשעורא דנפש מכזית קפיד נימא כביצה וא"נ כי הדדי נינהו ניתני כביצה ופרש"י וא"נ כי הדדי נינהו ניתני כביצה שהוא שגור במשנה יותר לענין טומאת אוכלין עיי"ש והנה כביצה השגור במשנה לענין טומאת אוכלין היינו בלי קליפתה וכמ"ש לעיל א"כ הכותבת שנסתפקו בשיעור איזה גדול כו' היינו בלי קליפה וע"ז סלקא שמעתתא דכביצה נפיש מככותבת וא"כ כותבת הוא פחות מכביצה בלי קליפה וא"כ כזית שהוא חצי כותבת הוא פחות מכביצה בלי קליפה עכ"ל ולענין ביצה גבי טומאת אוכלין פלוגתא היא (עירובין פ"ג) דר"נ וב"ד אמרו כביצה שאמרו כמוהו ובקליפתה וחכ"א כמוה בלא קליפתה והלכה כחכמים (וכן פסק הרמב"ם להדי' רפ"ד מהל' טומאת אוכלין) והנה לפי משמעות הפוסקי' מה דמשערינן שיעור חלה מ"ג בצים וחומש ביצה היא עם הקליפות יעיין בש"ע (א"ח סי' תנ"ו) וההבדל בין ביצה הקלופה לביצה שאינה קלופה כתב מהרי"ל (בסדר הגדה ומביאו בעל השל"ה ומ"ו הגאון שם ובעל חוט השני) שביצה ומחצה עם הקליפות הם שני ביצים בלי קליפות ומעתה צא וחשוב מ"ג ביצים עם הקליפות עולה נ"ז ביצים ושנים ביצה בלי קליפות מלבד החומש ביצה אמור מעתה שאחד ממ"ח הוא יותר מכותבת היינו מביצה בלי קליפה כב"ש קרוב לחלק חמישית ביצה א"כ לב"ש שיעורא דבל יראה איכא ואיכא.
4
ה׳ואין להקשות על דברי מ"ו הגאון נ"י מאי פריך הש"ס שם (יומא ע"ט ריש ע"ב) הא כביצה בעי סוכה דמה ראה על ככה דאיירי שמה בלא קליפה וי"ל מדנקט סתמא פחות מכביצה גם לענין נפילה וכפי מה שפי' הבית יוסף (בא"ח רש"י קנ"ח) טעמא דרקא דס"ל פחות מכביצה יטול מספק ולא יברך כיון דלא מטמא טומאת אוכלין כו' יעיי"ש וא"כ ודאי איירי בלי קליפה גם מה דפריך שם השתא כביצה שבועי משבעי כו' א"ל דלמא שמה איירי עם הקליפה י"ל נטילה וברכה שוין.
5
ו׳אלא אי קשיא הא קשיא לי על דברי מ"ו הגאון נ"י דבמס' יומא שם למ"ד כותבת חסרה מכביצה וכ"פ הרמב"ם והפוסקי' (ובכריתות י"ד ע"א) מסיק הש"ס דכותבת אית בה שני זיתים ושני זיתים הוין ביצה ממש הן אמת שאילת הראשונים היא זו בכתבי מהרא"י סי' כ"ז (אלא מה שסיים שם צל"ע יעוין עליו ודוק) ובמג"א ר"ס תפ"ו ובפר"ח שם ובשו"ת חוט השני סי' צ"ז דף ק"ג ע"ב והפר"ח הוסיף עוד להוכיח לשטת' הרמב"ם הוי הביצה יותר מג' זיתים ולפ"ז תהי' הכותב' מעט פחות מג' זיתים ואיך אמרו בכריתות שם דכותב' אית בה שני זיתים וכתב דבכלל שלש שתים ולבסוף מסיק לישנא דמס' כריתות אינה מדוקדקת יעיי"ש ומעתה לולא דברי מ"ו הגאון נר"ו הייתי אומר דבמס' יומא מיירי הביצה עם הקליפה ובכריתות מיירי בלא קליפה והוין שני זיתים ויותר אבל לפמ"ש מורי הגאון נ"י דביומא מיירי בלא קליפה הדרה קושייתם ובאמת דברי מורי הגאון נ"י אינם מוכרחים כ"כ הגם שמדברי רש"י שכתב השגור בפה כל לענין טומאת אוכלין אינו מוכרח דיהי' במהותו ואיכותו וכמו דאמרינן שם ביומא לב"ש כותבת סתמא קאמר והתם טעמייהו דאוקמי אכותבת כדאשכחן ביה"כ ושמא דוקא גסה אם לא דנאמר כמו שצידד התוס' י"ט במתני' שם בביצה דלב"ש ביה"כ נמי בלא גרעינתה ומתני דלא כוותי' ובזה קושיתו מעיקרא לק"מ ואין להאריך בזה.
6
ז׳אמנם עדיין ישאל מעלתו קושיתו לשטת רי"ו דס"ל דגם בחלה סגי בביצים קליפות יען פשט לשון רי"ו דס"ל דגם בחלה סגי בביצים קלופות יען פשט לשון רי"ו צריך ביאור כמבואר בד"מ א"ח סי' תנ"ו ובלחם חמודות סי' ל"א ויעיין במג"א ובשו"ת חוט השני שם ועדיין אמרתי לחזק קושיתו גברא רבא אמר מלתא כו' הלא שמאי ס"ל (בעדיות פ"א משנה ב') מקב לחלה א"כ גם לדבריו לא יגיע לשיעור ביצה איברא בזה פליג ר' אליעזר להדי' אב"ש (חלה פ"ב משנה ד') העושה עיסתו קבים דבעי לר' אליעזר צירף סל יעוי"ש.
7
ח׳כ"ז לא כתבתי רק להשתעשע עם פאר רום מעלתו בהלכה כי דבריו ערבים עלי עד מאד אבל הקושי' בלא"ה איננה חזקה רק לחדודי כמ"ש בפתח דברי דהא בלא"ה צריכין להבין לפמ"ש הטור ריש הל' חלה דמדאוריית' סגי בכ"ש ודרשא דתתנו רק אסמכת' היא א"כ לדברי כלם הלא יצא י"ח בכ"ש מדאורייתא וליכא בל יראה אמנם לר' אליעזר לק"מ דאמר תקנתא להנצל מאיסור דאורייתא דקיימ"ל חצי שיעור אסור מן התורה גם לענין ביעור כמ"ש הפוסקי' לשטת רש"י בכותח הבבלי כמ"ש הפר"ח סי' תמ"ב טעמא דאיתקש אכילה להשבתה וכ"כ בהגהות משנה למלך ריש פ' י"ח מהל' שבת דחצי שיעור מה"ת לכל אסורים מרש"י דפ' כלל גדול והשיג בזה על שו"ת ח"צ גם מהג"א פ' המוציא יעוי"ש ובאמת ליכא בל יראה לשטת ר' אליעזר אף אם מניחה עד שתחמיץ והא דקאמר לר"י לדבריך ה"ה עובר בבל יראה דהוא מתלמידי הלל כמ"ש התוס' י"ט סוכה פ"ג משנה ט' וא"כ מעיקרא לק"מ.
8