תשובה מאהבה חלק א ס״טTeshuva MeAhava Part I 69
א׳בעה"י יום ג' חי"ת ניסן תקנד"ל פראג בין גאולה לגאולה ה' ישיתהו מעלה מעלה לשם ולתהלה וינהלהו על מי מנוחות סלה כבוד אהובי תלמידי ידידי האלוף הרבני המופלג דיין המצוין במדע והרעיון החרוץ מוה' חיים הירש נ"י דיין בק"ק ג"ט יע"א.
1
ב׳מה ששאלתני מעלתך בחדש אדר סמוך לניסן בעברי דרך ק"ק ג"ט אם עונין אמן אחר אחד מהמאמיני אמונת שבתי צבי שתיק טמיא אם אומר ברכה אחת מן הברכות אהובי תלמידי לא מיבעיא לדעת הרמב"ם פ"א מה"ל ברכות הל' י"ג וז"ל כל השומע אחר מישראל מברך ברכה מכל הברכות כלן אעפ"י שלא שמע הברכה כלה מתחלה ועד סוף ואעפ"י שאינו חייב באותה הברכה חייב לענות אמן ואם הי' המברך נכרי או אפיקורס או כותי כו' אין עונין אחריהם אמן עכ"ל הרי דהרמב"ם ז"ל ס"ל אפילו אחר נכרי אין עונין אמן וזוהי נוסחה האמתת בדברי הרמב"ם וכן מורים דבריו בפי' המשנה ס"פ אלו דברים דמה שאמר התנא (ברכות נ"א ב') ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה כלה מיירי בזמן שהיו הכותים נכבדים מן הנכרים ופחות מישראל אבל מעת שחקרו עליהם היו פחותים מן הנכרי' עייש"ה (ועיין בלח"מ ובספר אלי' רבא א"ח סימן רט"ו) וכן משמע פשט לשונו דנקט כל השומע אחד מישראל מברך כו' משמע דוקא אחד מישראל אבל מי שאינו מישראל יהי' מי שיהי' אין עונין אחריו אמנם יש לדחוק ולומר דכוונתו אם הוא מישראל אז אעפ"י שלא שמע הברכה כלה עונין אמן אבל מאינך דנקט דוקא עד שישמע הברכה כלה כמו שרצה לדחוק בכ"מ אבל זה אינו דעיקר חסר ועוד דהא הרמב"ם נקט או אפיקורס ובאפיקורס ודאי אפילו שומע כל הברכה כלה אין עונין אמן ומה שתמהו על הרמב"ם מהבריית' (שם נ"ב ב') דתני' אחר הכל עונין אמן ולא מיעט אלא תינוקות שמתלמדין ועיין שם ברבינו יונה ז"ל נלע"ד דלק"מ דהרמב"ם ס"ל מה דתני אחר הכל עונין אמן היינו אחר הכל ישראל המברכים בין אשה ובין שוטה ובין קטן וכי"ב ולא מיעט אלא תינוקות שמתלמדין שאינם כוונתן לשם ברכה ופשטת לשון המשנה משמע דנכרי כלל וכלל לא כדעת הרמב"ם ואפילו לדעת הטור והוא דעת הרא"ש אביו ז"ל בשם הירושלמי דאחר נכרי עונין אמן וכתב הטטם לפי שאין דרך הנכרי לכוון לע"א כשהזכיר השם משא"כ כת הרשעה מאמיני שבתי צבי שר"י כל כוונתם על פגר שלהם והנה הכותים קודם הגזרה אעפ"י שהזכירו השם לא הי' מועיל עד שנשמע ממנו כל הברכה וכתב הרא"ש הטעם אם שמע כל הברכה מוכחא מלתא שאין כוונתו לע"א וכ"כ תר"י עיין שם ואלו רשעי אדוקי פגר ש"ץ תר"ו כל תפלתם תועבה בודאי אם מזכירין כל הברכה כל מחשבתם הנדחה לש"ץ רע שלהם ואף שרביני יונה ז"ל האריך ופסק אפילו אחר כל האומות עונין אמן מפני שהקב"ה בפי כל האומות עייש"ה נלע"ד מפני שכל אום ולשון בארץ מכבדים את השם יתברך ויתעלה ע"ד שאמרו ז"ל (סוף מס' מנחות) ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגוים דקרו לי' אלדא דאלהין ואף שאין משמעות לשון רבינו יונה סובלת כן עכ"ז הנלע"ד כתבתי משא"כ אלו מאמיני בשקץ התועב ש"ץ מודח ועושין אותו לאלהות ולא עוד אלא שאוו אלהות הרבה בכל דור ודור עושין אלהות אחרת כנודע ודאי המה גרועים ופחותים ושפלים מכל אפיקורסי ארץ והנה ראיתי במג"א א"ח סימן רט"ו ס"ק ד' שכתב דאף שעכו"ם כוונתן לע"א שלהם מ"מ חושב כו' וכמ"ש סימן קנ"ו עכ"ל יש כאן קצת גמגום וביאורו פשוט אף שהוא עכו"ם בוונתו לעושה שמים וארץ אלא שמשתף ד"א ואינו מוזהר על השתוף כמבואר בהגהות רמ"א סימן קנ"ו סעיף א' וזהו דוקא לאומות שאין עובדין עבודה זרה כמו האומות בזמן הזה אבל בני ישראל שמוזהרין על השתוף מכ"ש פגרי האנשים הפושעים שמאמינים שהשוטה רשע ש"ץ ארור הוא אלהות וכל מחשבתם הרעה בכל התפלות ובכל הברכות עליו אין ספק העונה אמן אחריהם ברך ונאץ את ה' אלדים חיים ומלך עולם וראיתי אור באיש האלדים קדוש הרב רבינו מנחם עזרי' מפאנו בתשובה סימן ק"ט וז"ל הקדוש והטהור עוד שאלת מה לענות אמן אחר פרסי המברך שיש מן הפוסקי' המפורסמים והחשובים שאמר לענות אחריו אפילו לא שמענו כל הברכה תשובה פשיטה לי שאין עוני' אמן אחריו אפילו שמענו כל הברכה ולא מרבינן לי' מדתני' אחר הכל עונין אמן דליתא בכלל המברכי' כל עיקר ואם אי אתה אומר כן השתא כותי קודם שגזרו עליהן לא היינו עונין אחריו עד שנשמע כל הברכ' ואחרי שגזרו עליהן נהוי רשאין לענות אחריו בלי שמיעה זה הבל וכ"ת לחומרא גזרו עליהן ולא לקולי אף אתה אמור לעצמך דלעולם ודאי לא פלוג רבנן מה תאמר נשמע ונענה לא אמרו כן אלא על הכותי בזמן שהי' בכלל ישראל ופרסי ממילא אדחי ומ"ש בירושלמי פרסי שברך את השם עונין אחריו אמן פי' כההיא דנ"נ דאמר בריך אלדיהון די שדרך ומשך ועבד נגו וכל כגון זו דידים מוכיחות שהוא מכוון לש"ש שרי הא לא"ה אסור לענות ודא ודאי ברירא דמלת' ומנה לא תזוע ואתמר נמי התם (אמר המחבר התם לא מצאתי בירושלמי דפוס אמשטילרדם עם פי' ר"א אבל מצאתי כן בראשית רבה פ' תולדות פ' ס"ו) ברך בשם אין עונין אחריו ופרושו ברך שם בשם דהוא לישראל בלחוד שרי כגון הא דאמר דוד כי לך הוחלתי אתה תענה ה' אלדי קדמאה ביו"ד הי' תנינא באדני כו' אבל היכא דאיכא לספוקי לשתף ש"ש וד"א אין לענות אמן על ברכת מאמיני הרשע ש"ץ שר"י (אמר המחבר הרוצה לדעת אמונת שוא ונתעה מהרשע שבתי צבי תר"ו ותלמידיו הרשעים ת"ע ואיך המה מזלזלים כל האומות שבעולם עברים נוצרים וישמעאלים יעיין נא בספרים האל צבי מודח נובלת צבי צבי שבור ובחבורים מהגאון מוה' יעב"ץ זצללה"ה ובספר הברית ואהבת דוד וכי"ב הרבה קונטרסים שנדפסו בפולין שנת תקי"א ותקי"ב) אבל אל תצא לריב בזה עם המון שאינן בני תורה וד"ל הכ"ד רבך ואוהבך הטרוד מאד. ה"ק אליעזר פלעקלס.
2