תשובה מאהבה חלק א ע׳Teshuva MeAhava Part I 70
א׳בעה"י פראג תקמד"ל משנכנס אדר ירבה בשמחה וישב השקט ומנוחה ויהי' ביתו פתוח' לרוחה כבוד ידידי וחביבי התורני המופלג מושלם ונבון דעת מוהר"ר יודא בר"ב שמש ונאמן בק"ק ג"ט יע"א.
1
ב׳שמחתי מאד על אמרותיו הנאהבים והנעימים כו' ומה ששאלני ע"ד שאשתו תחי' טבלה על מציאת הכתם ואח"כ הפילה ועתה ספק קרוב לו אם יש לחשוב מטבילתה על הכתם והוא בתוך ארבעים יום ואין לחוש אלא משום נדה לחוד ולא משום ולד או אולי צריכה לחשוב מטבילה שטבלה על וסתה והוא יותר מארבעים יום ואחרי שאינה יודעת מה הפילה יש לחוש שמא נקבה היתה עכ"ד מעלתו בקצרהי אמרת להעתיק לו מ"ש בעל עה"ג בתשובותיו סי' כ"א וזה לשון סלוקו שם כללא דמלתא כיון דרש"י והרמב"ם ס"ל דמחשבין מ' יום מן יום הטבילה כו' אין לנו לזוז כו' אמנם נלע"ד אם שמשה עם בעלה ואח"כ מצאה כתם וטבלה אח"כ אין לסמוך ולחשוב מיום טבילתה כי כתמי' דרבנן ואפשר שבא ממקום אחר אף גם שבא ממנה לא מוכחא מלתא כ"כ לומר אלו נתעברה כבר לא מצאה כתם ולסמך ע"ז במקום איסור כרת ועדין דבר זה צריך תלמוד עכ"ל ולענ"ד אין דבר זה צריך תלמוד כלל תנן התם (נדה נ"ח ב') מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע אמרה לו ראיתי כתם אמר לה שמא מכה היתה בך כו' וטהרה ר"ע ראה תלמידים מסתכלין זה בזה א"ל מה הדבר להחמיר אלא להקל כו' ופריך עלה התלמודא (שם נ"ט א') והתני' לא אמרו חכמים את הדבר להקל אלא להחמיר אמר רבינא לא להקל על ד"ת אלא להחמיר על ד"ת וכתמים עצמן דרבנן עייש"ה ואי ס"ד למנות ארבעים יום מיום טבילתה על הכתם אם כן משכחת שבאין הכתמים להקל על ד"ת ע"כ הדבר ברור אלה מ' יום מתחילין מיום טבילתה על הנדה דאורייתא ועדיין הדבר צל"ע והאריכות בזה ללא צורך ודי לנבון כמותו.
2