שו"ת הר"ן ד׳Teshuvot HaRan 4
א׳עוד שאלת שאעמידך על דעתי זיעה בחמי טבריא בשבת אם מותרת אם לאו, כי שם נסתפק בה משום דאתמר בגמרא וזיעה במקומה עומדת:
1
ב׳(יא) תשובה דע שהרב אלפסי ז"ל כן הוא דעתו שהזיעה לחלוטין נאסרה ואפילו בחמי טבריא, וז"ש בפ' חבית גבי מתניתין דתנן הרוחץ במי מערה או במי טבריא ואמרינן בגמרא דהרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא וכתב הרב ז"ל ואי קשיא לך הא דגרסינן בפ' שמונה שרצים ת"ר רוחצין במי גדר במי חמתן ובמי טבריא וגרס נמי בפ' כירה ראו שאין הדבר עומד והתירו להם חמי טבריא וזיעה במקומה עומדת דש"מ דמותר לרחוץ במי טבריא לכתחלה והכא אמרינן דיעבד אין לכתחלה לא. לא קשיא דהכא דאמרינן דיעבד אין לכתחלה לא לאו אמי טבריא קאי אלא אמי מערה ולא תני מי טבריא אלא לגלויי מי מערה דמה מי טבריא חמין אף מי מערה חמין ומי טבריא מותר לרחוץ בהן אפילו לכתחילה ומי מערה דיעבד אין לכתחלה לא ומי מערה מאי טעמא לא שרו לכתחלה משום דמערה מטללא כדאמרינן בפ' שור שנגח את הפרה (בבא קמא נ) מערה מרבע אחד ומטללא הילכך נפיש הבלא דידה ואתיא לידי זיעה ומשום הכי לא שרו לכתחלה. אלה דברי הרי"ף ז"ל, אלמא דסבירא ליה דמי מערה דמתניתין חמי טבריא אינון ואפילו הכי אסור לרחוץ בהן מפני שהמערה מזיעה דסבירא ליה ז"ל שהזיעה נאסרה אפילו בחמי טבריא וכן דעת הרמב"ם ז"ל שכן כתב בפ' ד' מהלכות שבת ואסור לרחוץ במים חמים שבמערות מפני שמערה יש לה הבל ויבא לידי זיעה. וכבר חלקו על זה גדולי האחרונים ז"ל שכיון שהרחיצה בחמי טבריא מותרת אי איפשר שתהא הזיעה בה אסורה שהרי לא נאסרה זיעה אלא משום גזרה דרחיצה וכיון שהרחיצה מותרת בחמי טבריא כ"ש הזיעה, וזהו שאמר בפרק כירה (שבת מ) ראו שאין הדבר עומד והתירו להן חמי טבריא ומשמע לגמרי התירו וכן דעת הרב רבי יונה והרמב"ן והרשב"א ז"ל. ואין ספק דסוגיא דפרק כירה הכי מוכחא וכיון שבשל סופרים הוא וקליש איסוריה דגזירות טובא הוו וכדאיתא בפרק כירה בדברי האחרונים ראוי להקל ולהורות הלכה למעשה: צפת אשר בגליל העליון תבנה ותכונן בב"א:
2