שו"ת הר"ן מ״וTeshuvot HaRan 46
א׳נשאלתי בענין שומרת יבם שמתה מה יעשו בעיקר כתובה ובנכסי צאן ברזל ובנכסי מלוג שנפלו לה בעודה שומרת יבם:
1
ב׳תשובה (א) לענין כתובה ותוספת הדבר ברור שהוא ליורשי הבעל ואין ליורשיה בהן זכות כלל וזו היא ששנינו ביבמות (דף לח) ובכתובות (דף פ:) כתובה בחזקת יורשי הבעל. (ב) ולענין נכסי מלוג נמי שנפלו לה כשהיא שומרת יבם הדבר ברור שהן של יורשיה וזו היא ששנינו נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב אבל (ג) לענין נכסי צאן ברזל דהיינו נדוניא וכן נמי לענין נכסי מלוג שנפלו לה כשהיא תחת הבעל באלו יש מחלוקת בין הגאונים ורש"י ז"ל שהגאונים גורסים שם וב"ה אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל והם סוברין דלאו תרתי מילי נינהו אלא תני והדר מפרש והכי קתני נכסים בחזקתן כיצד כתובה בחזקת יורשי הבעל וכו' וכתובה היא כוללת כל הכתוב בה דהיינו עיקר ותוספת ונדוניא שכל אלו כיון שהיו בחזקת הבעל כשמתה נמי הרי הן בחזקתו, ולדבריהם ז"ל הוא הדין לנכסי מלוג שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל שהן בחזקת יורשי הבעל אבל רש"י ז"ל גורס וכתובה בוא"ו ולדבריו מתניתין מילי מילי קתני ואין בכלל כתובה דמתניתין אלא עיקר כתובה ותוספת דאתחזק לעולם בחזקת הבעל ובידו, והכי קתני נכסים כלומר נכסי צאן ברזל בחזקתן ולא פירש בחזקת מי מפני שאינן בחזקת אחד מהן אלא בחזקת שניהם וכדאמרינן בפרק מי שמת (בבא בתרא קנח) הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו ולדבריו ז"ל ה"ה לנכסי מלוג שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל דאמרינן נמי יחלוקו. (ד) ואנו בעונותינו שאין לנו להכריע כך אני דן דנכסי צאן ברזל שהאשה באה להוציא מיורשי הבעל לא כל הימנה שאין עושין מעשה להוציא כנגד הגאונים ז"ל אבל נכסי מלוג אפי' נפלו לה תחת הבעל כל שהן קיימים בזה נותנים מקצתן ליורשיה כדברי רש"י ז"ל כיון שאותן נכסים ממש הוחזקו למשפחת בית אביה:
2