תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א י׳Teshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 10
א׳על היבם הדוחה את יבמתו מליבם ולחלוץ ואומר שאינו יכול מחמת עגמת נפש שעדיין לא עברה שנה ממיתת אחיו אומר אני אמרי נואש הם דברי היבם אין להם על מה שיסמכו שהרי לא תלו חכמי' לא בשנה ולא בשנתים אלא בג' חדשים דתנן (יבמות מ"א ע"א) היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיה לה ג' חדשים מכאן ואילך אם לא רצה היבם לחלוץ או ליבם כופין אותו במילי ובשוטי כדתנן (שם ל"ט ע"א) מצוה בגדול ליבם כו' עד לא רצו חוזרי' אצל גדול ואומרי' לו עליך מצוה חלוץ או תייבם ומפרש בגמרא חוזרי' אצל גדול למכפייה וכל היכא דאיכא לשון כפיי' פסק ר"י אפילו בשוט דאי במילי לחוד הא קיימי' דבדברים לא יוסר עבד (כתובות ע"ז ע"א) ועוד אי במילי מאי פריך בגמ' דפ' אע"פ בשמעתי' דמורדות (ס"ג ע"א) והאמר רב איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה וכו' לישני הא דקתני מתני' מוסיפי' הייאו היכא דכייפי' במילי ולא חשש אז ודאי מוסיפי' על כתובתה אלא ש"מ כל היכא דאיכא כפי' בשוטי הוא ועוד דמצות עשה הוא על היבם בדקתני בהחולץ עליך מצוה או חלוץ או יבם מ"ש ממצות סוכה ולולב דאם אומרי' לו עשה סוכה ולולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו (חולין קל"ב ע"ב) כ"ש הכא דעבר על מ"ע דרע לשמים ורע לבריות דכופי' בשוטי ומילי ובגוים חובטי' אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל אומר לך וטוב בעיני שיטעוהו בכל מה שיוכל להטעותו פן יבא לידי מכשול אפ יכפהו בשוטי או יברח ע"כ ינסו אם יכולים להטעותו שתמחול לו כל הממון שבידו משל אחיו ואפי' בקנין ותמסור מודעא מקודם לכן ואחר שיחלוץ תגבו ממנו הממון כיון דנתן רשות להכות כ"ש שיש לנו רשות להפקיע הממון ממנו כדי שיקיים המצוה דהפקר ב"ד הפקר במגדר מלתא כדי לעשות סייג כ"ש היכא דעובר על דברי תורה דמטעי' ליה בכל מילי דמצינו למטעי' והדר מגבי' מיניה.
1