תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב כ״גTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 23
א׳שאלה. ואותם ק"ע ליטרי' שלקחה האלמנה מחלק גרשם מן החובות אם ירצה גרשם ימנה אותם בדמי הפדיון של השביה של אחותיו ויטלם מאחיותיו ואם ירצה ינכה אותם לאלמנה בכתו' והאלמנה לא תטול דמי השביה מן היתומות הכל תטול מן הממון שביד מושלין ור' מושלין לא יוציא הממון מידו עד שיפרעו לאלמנה כל מה שחייבי' לה איש איש לפי חלקו הזכרי' והנקבות ואם הוציא הממון מידו או יוציא כדי לצערה ולהסיעה ממקום למקום עליו לשלם כל דמי הפחת שהוא מזיק שעבודה כגון חפר בורות שיחין ומערות בשדה המשועבד לחבירו שחייב לשלם דמי הזיקו כדפי' לעיל. אכן נודע הדבר אוי לאוזנים כל התחבולות האלו הם מעמיקים לדחות האלמנה שלא תגבה חתו' ולא אותה אתם מקניטים כי אם אותי אתם קובעים ומטריחי' חנם. ומזונות הבנות יש לגבות מכל הנ כסי' מכל א' לפי חשבון כמשפט הכתו' וכדפי' לעיל תנאי כתו' ככתו' דמי והזכר הקטן יעמדו לו הקהל אפטרופוס לפרנס משלו ואם אין לו יחזור על הפתחים.
1