תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ק׳Teshuvot Maharam, Lemberg Edition 100

א׳(העתקתי לשון השאלה מהמפתחות):

ב׳אי הילכתא כמר בר רב אשי במיפך שבועה:^כהביאה הרא"ש בקיצור בשבועות פ"ו סי' ט': ורב האי הביא ראיי' דהלכתא כוותי' דאמר לקמן (שבועות ד' מא:) במאן דמפיק שטרא על חברי' ואם א"ל האיך אישתבע לי שלא פרעתיך א"ל זיל אישתבע ליה ומה התם דאית לי'^לבכ"י ממון עליו וט"ס. עליו ממון גמור בשטר מדאורייתא יכול להפוך עליו שבועה היכא דלית לי' עליו אלא שבועה דאוריית' לא כ"ש דמצי אמר לי' אישתבע לי ולפי דבריו מאן דפליג עליה דמר בר רב אשי כ"ש בההיא דלקמן א"כ תיקשי לי' הא דתנן (שם ד' מה.) הבא לפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וטעמא משום דאי הוה אבוהן קיים הוה טעין ואמר אישתבע. אלמא מצי משבע לי' מיהו מצי למימר דלאו משום הכי הוא דאפי' לא הוי מצי טעין לי' אבוהן הוה טענינין ליתמי תדע דפ' הכותב (כתובות ד' פ"ז.) נקי נדר נקי שבועה לא תפרע אלא בשבועה אלמא עבוד רבנן תקנתא ליתמי במקום שאין יכול האב. ומ"מ נר' דאין ראיי' מלקמן דהתם הוא דמשתבע אפי' שטרא בידיה כדאמר פ"ק^מצ"ל דב"מ דף ט"ז: דב"ק אישתמוטי הוא קמישתמיט מיני' למחר יהיבנא לך א"נ אפשיטי דספרי זייר לי' אבל גבי שבועה דאורייתא אין להפכה כלל.