תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ק״אTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 101

א׳^נצ"ל פ"ו. (פ"י) (שבועו' ד' מא)

ב׳ההוא דא"ל לחברי' כי פרע' לי פרעין באפי' ראובן^סליתא בכ"י וט"ס: ושמעון אזל פרעיה באפי סהדי אחריני ומסקנא דלהכי אמר ראובן ושמעון דלא לדחיה כת' רב אלפס יש אומ' דהני סהדי ליתנייהו גבן הילכך אמרינן לי'^עט"ס וצ"ל זיל פרעי' ואי אתו כו' וכ"ה ברי"ף שם. ולהו אתו סהדך ניחייבינן לאהדורי לך ולדידי סבירא לי דאפסילו לגמרו סהדי אחריני מכח תנאי ממון שביניהם תדע אי ליתנייהו קמן היכי מצי למידחיי' הרי אינו נאמן לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים אלא ש"מ דדינא אחרינא אתא לאשמעינן דאע"ג^פצ"ל דסהדי. קמן לא וזה אינו ראי' שהרי בכל הספר כתוב נאמן כמו שכתבתי לעיל ועוד דקדק מההוא (שם) דא"ל לחברי' כי פרעית לי פרעין באפי תרי דתנו הלכתא אזל פרעיה באפי סהדי איתניסו הני זוזי אתא לקמיה דרב נחמן א"ל אין קבולי קבילתנהו מיני' עד כיון דקא מודית דשקלתינהו מיניה^צצ"ל פרעון. פורע הוי וכו' טעמא דקמודי הא לאו הכי אע"ג דאיכא סהדי לא מהימן דהא פסלינהו גם זו אינ' ראיי' שבכל הס' אין כתוב באפי סהדי אלא אזל פרענהו בין דילי' לדילי' ורש"י פי' שאומר עדי שקר הם מדבריו שהעדים לפנינו ואין נ"ל מדקאמר פ"ק דמכו' (ד' ה':) אם היא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו^קעד סוף התשו' הובא במרדכי שבועות פ"ו סי' תשע"א. ויותר היה נראה לומר דטוען סיטראי נינהו ורבי' שב"ט כתב שבקנין נעשה הדבר שאל"כ הוי דברים בעלמא ואינו מקויים כדאמר ר' יוחנן בפ' הזהב (ד נ"ח.) הלכה נושא שכר אינו משלם. ומורי אבי נ"ע פליג ואמר שזהו דבר יתר ובההיא הנאה דנפיק עלי' קלא דאינש מהימן הוא גמר ומשעבד נפשי' דהכי קאמר ר' יוחנן גופי' בס"פ השוכר את הפועלים (בבא מציעא ד' צד.) וההוא דפ' הזהב אינו כל כך דבר יתר וזה פי' דמיירי הכא בדטעין פרעתיך בפני פלו"פ והלכו למדינת^רליתא בכ"ו וט"ס: הים וליתנייהו קמן אבל אי איתנייהו קמן מהימנא וכן נ"ל עיקר ובירושלמי (שבועות פ"ו הל' ב'.) גרס מנה לי בידך א"ל הן אל תתנהו לי אלא בפני פלו"פ א"ל תנהו לי א"ל נתתיו לך בפני פלו"פ אתא עובדא קמי' דר' אמר יבאו^שכ"ה בהכ"י וט"ס הוא. (ויעידו בפני) פלוני ופלוני: