תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ק״גTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 103

א׳^דצ"ל פ"ז (פ"ו שבועות ד' מו):

ב׳וליתני נמי שבועת ביטוי ומשני כי קתני שבועה דכי מישתבע בשיקרא קמישתבע אבל שבועת ביטוי דאיכא למימר בקושטא קמישתבע לא קתני ואכלתי ולא אכלתי הוי בכלל שבועת שוא דקתני במתני'. ונ"ל^העי' בתוס' ורא"ש שם דעוברי חרם של מש אוכל דבר העתיד להיות דלא מיפסלי לעדות ולא לשבועה דדמי לשבועת ביטוי דבשעת הקבלה דעתם לקיים ובקושטא קמישתבע אע"פ שלאחר מיכן עברו על החרם לא מיפסלי בזה. וכן ראיתי כתוב בשם ריב"א אע"פ שיש בידי למחות ולפ' שעל שבועת ביטוי נמי נפסל אלא שהתנא לא בא לשנות מילי דבקושטא קמישתבע ודכוותא אנו מפרשין פ"ק דב"ק (ד' ד':) ליתני נמי דר' חייא ומשני כי קתני וכו' והתם על כולן חייב כהני ארבע אבות נזיקין דהא תנו להו ר' חייא ור' אושיעא וכן אנו מפרשין דרך זו פ"ב דע"ז (ד' ע"ד.) וליתני נמי חתיכה נבילה ומשני כי קתני איסורי הנאה וגם דבר חשוב ומ"מ אפי' בלא איסור הנאה אינו בטל דהא תנא לחתיכה נבילה בפ' גיד הנשה אלא שלא נזקק לשנותו וה"נ יש בידי לפרש כאן ואפ"ה ראוי לסמוך על דברינו וכן תשובת^והובא' במרדכי שבועות סי' תשנ"ה פ"ג רש"י ז"ל עבריין שעבר על גזירת ציבור ולא נידוהו הקהל נמנה למניין עשרה וחייב בכל המצות שכן נאמר בעכן חטא ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא (סנהררין מ"ד.)^זצ"ל ובקדושתו. וכ"ה שם. ובקדושין הוי ולא מפיק מכלל ישראל אלא שנחשד על השבועה אבל אם נידוהו שיבדל מקהל הגולה אם יצרפוהו עמהן היכן הוא קללתו ומה הועילו בתקנתם ואינו ראוי לצרף כיון שהבדילוהו מאגודתם: