תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קי״בTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 112

א׳תשובה שהשיב ה"ר אליעזר מכהם לה"ר יהודה חסיד:

ב׳לשועה אל עושהו ועיניו אל קדו' ישראל לעשו' מעשהו זך מעשיהו וכי תשעינה עיני רואים לחשוב עבודתו נכריה אל ישים אשם נפשם כי חלילה להרהר אחר מידתו כי ידעתי מחשבותיו כולם לכבוד יוצרו וכל כוונתו לשם שמים אך פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה ולא לסתור דבריך באתי לבטל רצונך מפני רצוני אכן משפטים אדבר אותך ונדע בינינו מה טוב הנה מצינו שקבע יוצרינו שכר למשרתי מקדש ואף כי עבודת ה' חמוד' בעיני כל וכל א' מתאו' להקריב^גצ"ל קודם. לחבירו עד שבאו לידי שפיכ' דמים ובכ"ז לא צוה לעבוד חנם לבלתי ימשכו ידיה' ונמצא' העבוד' בטילה וקבע שכר לכהניו חלף עבודתם וכתב בתורתו כי שכר הוא לכם וכאשר נתרשלו בימי עזרא ביטל יוצרינו מצותו שכתב לא תנסו וציוה ע"י מלאכי לבחנו בזאת להיות טרף בביתו מצוי למשמרת מקדשו ומעת הוסר התמיד אין לו ליוצרינו אלא ד' אמות של תפלה ותפלות כנגד תמידים תיקנום ואם אין ש"ץ אין קדושה בי' החמודה בעיני יוצרינו ועליה מנשק דיוקנו של זקן כדמפורש לנו ע"י ר' עקיבא וחביריו בברייתא דר' ישמעאל ובסדר קדושה שצריכה י' וצריכה ש"ץ ואנו מובטחים להיות נושעים בה מדינה של גיהנם ואיך קראת לכוס הישועות כוס התרעילה ולצדקה הנה צעקה עובר על פשע יעבור חטאתך^דט"ס הוא וצ"ל ותזכה. (יעביר חטאתך) לאורך ימים וחיית ורבית וטובה ציפרנם של ראשונים אך כי לא ממך ולא כיוצא בך ומ"מ נתנו לב לדוחק הציבור שאין סיפוק ביד כל ציבור וציבור ליתן שכר לש"ץ מכיסם ותיקנו להם לגבות מאוכלי שולחן חתנים שלא ירע לבבם בתתם מפני הנאת שמחה ואכילה ושתייה ונמצאת מצוה גוררת מצוה ואתה קראת לזאת חמס ותיקנו להם שמחת פורים ומגבת פורים לעבודת מקדש מעט כנגד מחצית השקל ועבודת בית יוצרינו כדי שלא להכביד על הציבור שאין ידם משגת ליתן שכר החזן בבת אחת כי לולי החוקים האלה לא היה משעבד נפשו לכל צורכי הציבור אם לא בשכר מרובה למדו מדרכי יוצרם שתיקן לעובדי ביתו כ"ד מתנות כהונה ולא הכביד לעשות לתת הכל בבת אחת מן הגורן ומן היקב וקדמונינו היו חכמים לראות את הנולד ואם אתה תבטל להם מגבת הפורים ונדבת שמחת תורה ונדבת חתנים הנה ברוב מקומות שבפולין ורוסיא ואינגריא שאין שם לומדי תורה מתוך דוחקם ושוכרים להם אדם מבין מאשר ימצאו והוא להם ש"ץ ומורה צדק ומלמד וירדו מחזנותם וישארו בלא תורה ובלא תפלה ובלא מורה צדק ואף אם תשוב דואג אני פן נשמעו דבריך שם ויבא לידי קלקול גדול. ושלום אליעזר בר' יצחק נ"ע: