תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קי״גTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 113

א׳^המרדכי שלהי מגילה סי' תתל"ג תתל"ד. אשריכם ישראל כי (החזיק ה') ידכם להחזיק דת יקותיאל והחקות^וצ"ל ולהרבות הצדקות: להרבות והצדקות אשר שאלתם ששמעון מוחה ביד ראובן שקנה מן הקהל להוציא ס"ת מארון הקודש ולתתה ביד ש"ץ וכן להחזירה והמצות הללו באין לכיס של צדקה ושמעון מוחה שלא לעשות כן מפני שזו מצוה של חזן נראה בעיני שלא כיון יפה אותו שמעון שהרי במה זכה בה החזן ודאי אילו לא היה יכול לקרות ס"ת כ"א הוא אז היה ודאי זוכה אבל השתא שיכול אחר לקרות מעשים בכל יום שראובן מתפלל ושמעון קורא ולוי מתפלל מוסף וא"כ איך נאמר שזוכה בה ותנן בתמיד נשחט (ד' ס"ד:) שחט ישראל וקיבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ואומר בגמ' ש"מ הולכה שלא ברגל שמה הולכה דילמא נייד פורתא ומאי קמ"ל הא קמ"ל דברוב עם הדרת מלך הרי דברים ק"ו ומה הכא שכבר זכה שקיבל הדם בידו ואעפ"כ נותנו לאחר כדי לזרוק וכדי לקיים ברוב עם הדרת מלך. ועוד אומר אני דאפי' היתה מצוה^זצ"ל זו מצות חזן אפ"ה יש לו להניח להוציא כדי להרבות במצוה וראיי' לדבר גלילה דהא גלילה היא של הרב גדול בעיר כדאיתא שילהי מס' מגילה (דף ל"ב.) דאמר ר' שפטיה עשרה שקראו ס"ת גדול שבכולן גולל אעפ"כ נהגו בכל הגלילות לקנות גלילה אע"ג דאיכא הרב בבית הכנסת וכן המשפט שיכול לקנות המעילים ולהושיט ביד הגולל ואין הגולל יכול למחות בידו הואיל ושמתחלה היה עושה זה השמש אע"פ שקנה גלילה לא קנה המעילים. וקבלתי משם מה"ר אליעזר מוורמשא מעיל שתפור תחתיו פשתן צריך להושיט צד המעיל על הס"ת ולא צד הפשתן דומיא דמזבח הזהב^*ע' מג"א סי' קמ"ז ס"ק ד' ולענין יין של הבדלה כל מי שיתן יותר לצדקה הוא הזוכה בה ואין ירושה במצות שלום יצחק בר' משה נב"ה: