תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ר״כTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 220

א׳^זקצרות סי' רי"א בחסרון תשו' מיימוני לס' משפטים סי' מ'. על אודות ראובן ושמעון אשר נגשו לדין וטענו ראובן לשמעון כסף של יתומים הלויתיך למחצית שכר וכבר עברו שנתיים החזירהו לי כי כשהלויתיך הכסף היית עשיר ועתה מתיירא אני שמא תפסיד ליתומים ושמעון משיב זקינם של יתומים הלוני כסף למחצית שכר ואמם של היתומים וכך התנינו בשעת נתינת המעות שלא להחזיר עד דגדלו היתומים ויזדווגו יחד ואפי' אם נותני המעות רוצים לחזור בהם והנה מת זקן היתומים והיורשים תובעים הכסף ושמעון^חצ"ל משיב. אקום בהימנותי כאשר צוני זקן היתומים עד שיגדלו היתומים ומה שאמרת איני עשיר אדרבה אני עשיר יותר מאז כי אז לא הי' לי קרקע ועתה יש לי קרקע וגם יש לי משלי:

ב׳תשובה ברשות רבותי אני דן אם זקן של היתומים ואמם לא היו אפטרופסי' לא שמינו' אבי היתומים ולא ב"ד ולא יתומים הסמוכים אצל בעל הבית הוו א"כ מאי דעתייהו שלא היו משתדלין בשל היתומים ואין במעשיהם כלום וצריך להחזיר שמעון מה שבידו משל היתומים כיון שהוא מודה שידוע לו שמעות של יתומים הן ואפי' אם מינום אבי יתומים או ב"ד או יתומים שסמכו אצלו מ"מ כיון שהלוו מעות של יתומים בלא משכון למחצית שכר על ב"ד לסלקם מאפטרופסות שלהם כיון ששינו מהאי דאמור רבנן פ' איזהו נשך (בבא מציעא ד' ע'.) הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו בדקינן גברא דאית לי' דהבא פריכא עד ואי לא משכח גברא דאית לי' דהבא פריכא בדקינן גברא דמשופין נכסי' ומהימן וציית דינא ולא מקבל עלי' שמתא דרבנן ויהבי לי' ב"ד ודוקא קרוב לשכר ורחוק להפסד אבל למחצית שכר לא אע"פ שנתכוון להרויח ליתומים שהלוה למחצית שכר מ"מ כיון שיכולין לבא לידי הפסד אם יהא הפסד אז יהי' היתומים פלגא בהפסד אפי' אפטרופס^טצ"ל אינו. רשאי לחוב ע"מ לזכות כדאי' פ' הניזקין (גיטין ד' נב.) וכל האפטרופס המשנ' ממה שאמרו חכמים אפטרופס המפסיד קרינן לי' ומסלקין לי' בלא אתרייתא וכיון דשמעון מודה שבא לידו מכח זקנם ואמם של היתומים והם מסרו לו שלא כדין לא עדיף מגברא דאתי מיני' דאלו הי' עדיין ביד הזקן והאם הוה מסלקינן להו והשתא נמי נפיק ממונא מיד שמעון דדמי למכיר ספריו וכליו ביד אחר (ב"ק ד' קי"ד:) ועדיפא מיני' דהכא מודה שמעון דשל יתומים הן ושלא כדין באו לידו אף לפי דבריו ודמי נמי לגזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה (שם ד' קיא:) כ"ש בנכס' יתומים שר"ג ובית דינו אביהן של יתומים (גיטין ד' ל"ז.) וכאלו תפסי לי' בי דינא. ועוד יש לי ראי' לנדון זה מדאמר פ' האש' שנפלו (ד' פ'.) בעל^יכ"ה בהכ"י וגם שם מוקף וט"ס הוא. (היתומים) שהוריד אריסים תחתיו כו' עד אי^כצ"ל בעל. אריס איסתלק לי' בעל איסתלקו להו ואי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסי קיימא ה"נ בעל אריס הוא דאי לא הי' שמעון נוטלם הי' הזקן נוטלם בעצמו וקרוב לשכר ורחוק מהפסד וכי איסתלק הזקן לפי שפשע בשל יתומים בכמה פשיעות שהלוום למחצית שכר והפסד גם שהלוום בלי עדים ובלא שטר איסתלק נמי שמעון ועוד אפי' אי לא בעית לדמויי לבעל אריס הוא אע"ג דדמי לגמרי מ"מ הכא לא שייך למימר ארעא לאריס קיימא ובלא איהו מלוים המעות למחצית שכר והפסד ובלא עדים ובלא שטר. ועוד אע"ג דאמר תלמודא ארעא לאריס קיימא היינו לענין זה שיטלו האריסים כדין אריס בשבח ופירי בשנים שכבר עברו אבל מיכן ולהבא צריכים להסתלק דאטו אם הורידו להיות אריסים עולמות לא מסלקינן^לצ"ל להו. לה ה"נ וקל להבין ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה: