תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רכ״בTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 222

א׳כל תענית שלא קיבל עליו מבע"י לאו שמי' תענית (תענית דף י"ב.) ואי יתיב מאי אמר רבה בר שילא דמי למפוחא מלי זיקא ופליגי התם אימת מקבל לה רב אמר במנחה ושמואל אמר בתפילת המנחה ומסיק רב יוסי כוותי' דשמואל מיסתברא. ותימא שכמה בני אדם מתענים אע"פ שלא קיבלו לא במנחה ולא בתפלת המנחה ונר' לר' אלחנן ז"ל דכיון שגמרו בלבם אתמול חל נדרם ושפיר מתפללין תפלת תענית אע"פ שלא הוציאו בפיהם דאמ' במס' שבועות (דף כ"ו:) לענין שבועה^סצ"ל בלבד דכתיב לבטא בשפתים לא הויא בלב שבועה גמורה אבל גבי נדר כו'. אלא דכתיב לבטא בשפתים הויא בלב שבועה גמורה וגבי נדר כתיב כל נדיב לב ואע"ג דאמר התם גבי^עצ"ל נדר: שבועה ונגמור מיני' דנדיב לב ומשני משום דהוי תרומה וקדשים שני כתובים הבאים כא' וכו' ולמ"ד מלמדין חולין מקדשים לא גמרינן מ"מ דוקא שבועה לא יליף מיני' אבל כל עניני נדרים מסתברא דהוי בכלל נדיב לב דדריש התם מוציא שפתיך תשמור אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב ומפיק נדר של צדקה משם וה"ה נמי נדר של תענית והא דמצריך לקבלה במנחה יש לו לכתחילה לעשות כן: