תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רכ״גTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 223

א׳ומה ששאל אם בעל קרי אסור בתפילין. דע כי כתב ה"ר יהודה בר' ברזילי בהלכות בעל קרי שנשאל לקדמונים וזה לשונו וששאלת יכול אדם להניח תפילין לאחר ששימש מיטתו או לאו כך ראינו שאם יכול לשמור את עצמו שלא יתלכלך בטומאה^פצ"ל ויודע. יודע לכוון מקום טומאה רוחץ מקום טומאה ודיו ומניח תפילין ואל יבטל מתפילין היום ואמר הר' יהודה בן ברזי לאי ז"ל דברים רחוקין הן ואין לסמוך עליהם שאין טומאת מגע בזמן הזה ובמקום שצריך טבילה אין רחיצת אבר א'^צכ"ה בהכ"י וט"ס. אינה מועלת לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא לכהנים בזמן שבהמ"ק קיים דכתיב בהו ורחצו ידיהם ורגליהם אבל דינא דבעל קרי ומשמשי מיטות מותרים בדברי תורה ואסורים בתפלה ה"נ מותר בעל קרי ומשמש מיטתו לגבי תפילין ואע"ג דאסורים לגבי תפלה לפי שאין טומאת מגע בזמן הזה ואין צריך רחיצה אלא לנקות בעלמא חזי לן האי סברא מהאי דגמ' פ"ב דסוכה (דף' כ"ו:) הנכנס לישן ביום רצה חולץ רצה מניח בלילה חולץ ואינו מניח ד"ר נתן ר' יוסי אומר הילדים לעולם^קכ"ה בהכ"י וט"ס. אין חולצין מפני שרגילין בטומאה ומקשה ע"ז בגמ' לימא קסבר ר' יוסי בעל קרי אסור להניח תפילין ואמר אביי בילדים ונשותיהם עמהם עסקינן שמא יבאו לידי הרגל עבירה ומדמקשה לימא קסבר ר' יוסי וכו' ודחה אביי משום חשש שיבאו מכלל שדבר ברור לבעל התלמוד שבעל קרי מותר בתפילין ופי' שמא יבאו לידי הרגל עבירה לשמש מיטתם בתפילין שהוא אסור כדגר' בהדיא (ברכות דף כ"ה:) בית שיש בו ס"ת ותפילין אסור לשמש בו את המיטה וכו' וכל האי דשקיל וטרי לענין בע"ק ותפילין לא איצטריך לי' אלא לפרושי גמרא דליכא השתא מאן דקבע תפילין אלא בעידן צלותא בלחוד אפילו בעידן צלותא פושעים במצוה זו רובא דעלמא ומאן דטביל לתפילין ודאי טביל לכל מילי. עכ"ל ה"ר יהודה בר' ברזילו ז"ל: