תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שפ״אTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 381

א׳^עשו"ת הרשב"א סי' אלף ק"ה. להאריך אין פנאי ובקצרה אשיב את הנרא' בעיני כאשר הראוני מן השמים אלופי ומיודעי הח"ר יצחק והח"ר שמואל ור' יחיאל שאם הוא כדברי ראובן שהשר לקח כל מה שבחדר ולקח גם את של לאה ושוב כשנתפשר ראובן נתן הכל כדי שיהיו ערבים בשביל ראובן א"כ סתמא דמילתא נתייאשה מהם^פבהכ"י לזה וט"ס. לאה משלקחם השר וקנינהו ראובן ביאוש ושינוי רשות ואע"ג דאמר פ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ד.)^צבהכ"י המקיל וט"ס. המציל מן הנהר מן העכו"ם ומן הליסטים הרי אלו שלו דדייק בגמ' וטעמא דנתייאשו הא סתמא לא לא שנו אלא ליסטים עכו"ם הואיל ודייני בגיותא כו' אלמא בסתמא לא אמר דנתייאש ה"מ לליסטים לא מייאש מרה מיני' דסבר למחר אשכחנא לי' במתא ותבענא לי' בדינא דכיון^קצ"ל דבר. דכי אוקמי' בדינא הוא אבל עכשיו כל שר ושר הוא במלכותו כמו מלך ומי יאמר לו מה תעשה ובודאי מייאש טפי מליסטים ישראל דמייאש מרי' מיני' משום דאמר^רעי' ברש"י ב"ק קי"ד א' ד"ה אמרי מימר'י מי יאמר כ"ש וכ"ש דמן השר מייאש דאין לך מי יאמר גדול מזה וקנה ראובן המטלטלין שנטל השר מלאה ונתנם השר לראובן ודמי לגנב וגזלן שנטלו מזה ונתנו לזה דאמר בפ' אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"א.) דמה שנתן נתן היכ' דידעינן דמייאש והכא אנן סהדי דאייאש כדפ' ודוקא במטלטלי אמר הכי דמהני בה ייאוש אבל שר שאנס קרקע ומכרו או נתנו לישראל אחר יש לו דין^שצ"ל גזל: כיון דקרקע אינה נגזלת כדא' פ' לולב הגזול (סוכה דף ל':) ודין קרקע מפורש בתוס' פ' הכונס (בבא קמא דף נ"ח. ד"ה א"נ.) ואין להאריך ומה שראובן תובע את לאה לתת עמו מותר המס נ"ל דלאה פטורה שהרי לא נשתתפה מעולם עמו במתנת השר ולא בעלילי ולא^תצ"ל בערורי: בערומי והיא לא נתפשה ולא דמי להא דאמור פ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף נ"ה.) פרדכס מסייע מתא וה"מ דאצילתי' מתא אבל אנדיסקי סייעתא דשמיא הוא ומשמע הא מי שאינו פרדכס מסייע מתא אפילו לא אצילתי' ה"מ במס הקצוב שגובה המלך בכל שנה קצבה וסכום יחד מכל בני העיר אבל גזילה ועלילה נ"ל זה מי שלא נתפש לא יתן אפילו אינו פרדכס דמשמיא הוא דרחימו עלי' ועבור שכר הבית לאה חייבת ליתן אך תנכה כל מה שתשבע שלא הוציא במאור ועצים ומה שכתבתי שקנה כל מה שנתן לו השר לאו משום דדינא דמלכותא דינא דהאי גזילה דמלכותא ולא קנה מהאי טעמא במוכס שאין לו קצבה (ב"ק דף קי"ג.) אלא משום יאוש ושינוי רשות. ושלום כנפש אוהבכם נדבה מאיר ב"ר ברוך שיחי':