תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״רTeshuvot Maharam, Prague Edition 1000
א׳תתר. וששאלת על אודות ראובן שנדר לתן לאשתו [ב'] זקוקים עד חנוכה מכסף הניתן [אז] ע"מ לקבל גט ממנו ועתה אתה אומר שביום ראשון של חנוכה נפסל המטבע וצוו העירונים שלא לשאת ולתת אלא בכסף וריברג"ש [נראה] שיש לתן לה כסף ראשון אם הואנותן ערב חנוכה דכיון דאמר עד חנוכה הוי זמנו עד שיגיע כדתנן בנדרים פ' קונם (ס' ע"א) ומייתי לה בקידושי' (ס"ד ע"א) האומר עד הפסד אסור עד שיגיע הפסח עד שיהא אסור עד שיצא ומסיים זה הכלל כל שזמנו קבוע וכו'.
1
ב׳וששאלת אם תמות תוך הזמן קודם שיגרשנה אם זכה הבעל בערבונות כיון שלא אמרה אלא בלשון ירושה שאם תמות תוך הזמן שאביה ירש הב' זקוקי' מכחה [נראה שאין] הבעל יורשה ואע"פ שלא גירשה [כיון שנתן] דעתו לגרשה אינו יורשה כדאמרי' פ' מי שמת (בבא בתרא קמ"ו ע"א) מעשה באחד שאמר לאשתו תותרנית [היא] נכנס אחריה לבודקה וכו' עד נפלה עליה חורבא ומתה ואמרו חכמי' הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה ומתה אינו יורשה ופסק רבינו שמואל שמכאן יש ללמוד מי שמתה אשתו בתוך קטטה שבדעתו לגרשה שוב אין יורש אותה כדאמרי' במס' גיטין (י"ח ע"א) כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות ואע"ג דאיכא פלוגתא דרבוותא בהאי אי הלכה כרבי יוחנן או כר"ל בהאי מי שנתן עיניו לגרשה אם יש [לו פירות] או לאו כמ"ש רב אלפס מ"מ בהאי שוין שאינו יורשה [מפרק] מי שמת.
2