תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקצ״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 999
א׳תתקצט. ראובן שהלוה לשמעון י' זקוקי' לתת לעניים של קהילה אחת י' רבעים לשנה [שמעון] לא יתן אותם ואע"ג דאמרי' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ט ע"ב) לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה ה"מ מר [ברי' דרב פפא (שם) דהוי שקל אוגנא דקירא מקיראי] וא"ל לאבוה דליזפו זוזי וכן שרי ליה לאינש למימר לחברי' הילך ד' זוזי ואזפיה לפלניא זוזי אבל כה"ג אסור כמו תן מנה לפלוני ואקדש [אני לך] דמקודשת מדין ערב דחשיב כמו דמטי לידיה בפ"ק דקידושין (ז' ע"א) ודבר זה למדתי [מדברי ר"י בפ' הזהב (בבא מציעא נ"ז ע"ב) בההוא דמקבל עליה [לספק סלתות מד' ועמדו מג'] וכו' ומיהו נ"ל כיון דאין משתכרין לא בשל עניים ולא בשל הקדש ואמר נמי הקרן זו לצדקה נהי דלאותם עניים של קהילה שהתנה עמו המלוה לא יתן דהוי רבית מיהו לעניים אחרי' אם הרויח בהם [יתן] דלא גרע ממעות של יתומי' שמותר להלותם קרוב לשכר ורחוק להפסד ומיהו לעניים של אותה קהילה שהתנה עמו המלוה אסור לתן ואפי' אם הרויח דאמרי' (ב"מ ס"ד ע"ב) אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו א"צ להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר וכ"ש הלוני ודר בחצירי.
1