תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתר״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 1006
א׳תתרו. יאיר עינינו מוהר"ם על אודות רחל האלמנה שתבעה לדין לאה אלמנת שמעון וטענה שנתנה בידה רביד בעלה [שוה] ט"ו זקוקי' לפרנסה בהן [אותה] ואת שפחתה ועוד קבלה עליה רחל [שתהיה] עמה בתוך ביתה כי יש לה חצי הבית ולאה ובעלה קבלו עליהם לתן רבית מן הבית לגוי אשר צריכה רחל לתת מן הבית מידי שנה וגם אותה [בית] תובעת ולאה אומרת שאין ידה משגת לפרסה פה ורחל אומרת אשר אין שוה לה לצאת מן העיר מקרוביה ומבתה וממקום תפלה במנין והשטר כתוב בסתם ולא פי' במקום הנתינה ועתה האר עינינו אם יכולה רחל לכופה [לפרנסה] פה ועוד אנו מסופקים אם צד אחד ברבית הוא כי הוא כתוב בתנאי שלהם שאם תמות רחל בחיי שמעון או לאה אז נחלטו הט"ו זקוקי' ואם ימותו שניהם בחיי רחל אז יחזירו לה הכסף מלבד שינכו לה רביע לשנה הנזכר למעלה נמצא שאם ימותו שניהם בחי רחל אז אכלה היא ושפחתה העודפת שעודפת מזונותיה מדירת קרקע ולא [קיי"ל] כר' יהודה דאמר (ב"מ ס"ה ע"ב) צד אחד ברבית מותר וגם הודיענו אם יכולה לנכות] מה דאכלה מן הט"ו זקוקי' אשר בידה והמותר יחזיר לה ועוד הביננו על רחל זאת [שכתבה קרקעותיה] מהיום ולאחר מיתה לאחיה ולשאר בני אדם ולצדקה אך שתהא רשאה למכור מדוחק מזונות ופרנסה ובגדים ועתה תובעת למכור בי' זוקי' [שאומרת] כי זקינה היא ואף שלאה מפרנסה [העדפה] צריכה ואחיה אינו פה אך הנמן שהשטר בידו אומר שא"צ מזונות הרי לאה מפרנסה וגם יש לה בגדים די והיא אומרת שאין לה ובשטר הזכיר דוחק מזונות ופרנסה.
1
ב׳תשובה על לאה ועל רחל כאשר שאלתם כו' כן נ"ל דשתיהן יכולין לעכב, רחל יכולה לומר על דעת [שאצא ממקומי ומדירתי] לא עלה על דעי ולגור בכפר בלא מנין ובלא תפלה ועוד וכי תעלה על דעתה לעבור הים שתלך עמה ואיזה שיעור [אתה] נותן לדבר אלא ודאי אזלי' בתר אומדן דעתה דמוכח שלא ע"ד לצאת מביתה לכת אחריה ומאן ציית ללאה דעקרה רחל משיכנ' וסיבת' וגדולה מזו אמרי' ס"פ השואל (ק"א ע"ב) נפל ביתא דמשכיר א"ל לא עדיפת מינאי ומוציא את השוכר מביתו שהשכיר דדעתא דהכי שהוא יחזור למצא דירה אחרת לא השכיר לו ביתו כ"ש הכא שבאותה שעה היתה רחל דרה בביתה כמו עכשיו ועל דעת שתניח דירתה ותלך אל עם אשר לא ידעה לא נתנה לה את שלה. ולאה כמו כן יכולה לחזור בה אחרי שבא לה אונס שאינה יכולה להתפרנס פה שאשלח לך ולשפחתך מזונות לא קבלתי ומיהו אם רחל רוצה לקבל לפי ברכת הבית נראה שלאה צריכה להעלות לה אלו היה בתנאים ואלו לא היה איסור רבית בדבר כדאמרי' פ' הנושא (כתובות ק"ג ע"א) גבי [אלמנה שאמרה] א"א [לזוז] מבית אבא דיכלי' היתומי' לומר לה אם את אצלינו יש לך מזונות כו' ואפ"ה יהבו לה לפי ברכת הבית. מיהו בדין זה שתנאי שלהן בטל מפני איסור רבית דצד אחד ברבית אסור ואפי' לרבי יהודה דשרי ה"מ היכא דהדבר תלוי ביד הלוה לעשות שלא יהא כאן רבית אע"פ שיתקיימו תנאיהם כמו בבריתא דרב אושיעי' (ב"מ ס"ה ע"ב) אם יוקירו הפירות [אם] ישלם דמיהם הרי כאן רבית [אם] לא ישלם דמים כ"א פירות אין כאן רבית וגם משכון לו בית משכון לו שדה וכן מכר לו השדה דמייתי עלי' דרב יהודה הכי הוי כדפי' ואין להאריך אבל בדין זה אין הדבר תלוי בלאה לקיים הפיסוק שלא יהא רבית אלא בידי שמים הוא שאם ימותו שניהם בחיי רחל נמצא שאכלה רחל ושפחתה ברבית דאנן סהדי דבשביל שיכניסנה לאה ביתה לא היתה מפרנסה וגרע טפי טובא [מן] פרדיסא (ב"מ ע"ג ע"א) דרב אסר אע"ג דזימני' [דהוי] ביה תיוהא וק"ל ודמי לסאה בסאה אע"ג דלא הוי אלא צד אחד ברבית דשמא לא יוקירו הפירות אפ"ה ודה ר"י דאסור אם הוקירו כיון דאין הדבר תלוי בלוה לבטל שלא יהא כאן אלא בידי שמים תלוי הזול והיוקר. ולאה תעכב בידיה מן הט"ו זקוקי' כשיעור פרנסת רחל ושפחתה דאע"פ שאמרו (ב"מ ס"ד ע"ב) דהדר בחצר חבירו של מדעו א"צ להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא ול"ד להא דאמרי' פ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ז ע"א) כל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא ה"מ היכא דמשכן [לוה] למלוה שדה דתפיס לשדה ואי מפקי' מיני' היינו אפוקי אבל רחל דל"ל משכון ליכא [אפוקי] מיהו אם אתפסה לאה לרחל משכון במעותיה לההוא דמיא. ועל רחל שנתנה במתנה מהיום ולאחר מיתה את קרקעותיה לאחיה ולצדקה ולשאר בני אדם ובלבד שלא תצטרך למכור לפרנסה ולמזונות אבל [אם] תצטרך למכור לפרנסה ולמזונותיה תמכור מה שתצטרך אם ידוע שא"צ למכורלא תמכור ואם אין ידוע אם צריכה אם לאו [והיא] אומרת צריכה אני תשבע שצריכה ותמכור כדי ששה חדשים ולוקח מפרנס אחד לשלים יום כאלמנה המוכרת למזונות בפ' אלמנ (צ"ז ע"א) והא דאלמנה ניזונית בלא שבועה [שצריכה לזונה] היינו משום דסוף סוף כשתבא לגבות כתו' צריכה לשבע ותשבע אז על כל הלכך תשבע בסוף לא בתחלה אבל הכא דאן [סופה] לשבע לא תמכור כלום אלא בשבועה ואם תשבע עכשיו שלעולם לא תמכור אלא לצורך מזונות ופרנסה לא תצטרך לשבע פעם אחרת משיעברם ו' חדשים אלו ותצטרך למכור פעם שנית ושלישית. ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
2