תשובות מהר"ם, דפוס פראג ר״לTeshuvot Maharam, Prague Edition 230
א׳רל. וששאלת אם הנדוניא ביד החותן והלך והתפיסו לבתו דחשיב כתופס לבע"ח במקום שחב לאחרי', ע"כ ל"ד לבע"ח כלל דכבר פרישנא דדינא דמתיבתא הוא למיתב לה נדוניא אפי' אי כבר אתא לידי' דבעל כ"ש היכא דלא אתא לידו אלא לידה ועוד לפי מה שפסק ר"ת דנדוונית התנים שלא גבו ומתה דאפי' נשאת אין מוציאין מיד האב דאזלי' בתר אומדנא דעתו דמוכה דלא עלתה על לבו לפסוק [לו] אלא ע"מ שתהנה בתו ה"נ כיון [דאמר המאיס עלי] ולא מתקבל עליה [להא דמי'] הוא הנדון והיא התשובה. ועוד ל"ד כלל לתופס לבע"ח דה"מ קודם שבא ליד בע"ח אבל כי יהביה לבע"ח תו לו מפקי' מיני' כדאמ' פ"ק דב"מ (ט' ע"ב) ראה את המציאה ואמר לחבירו תנה לי וכו' וקרי התם תופס לב"ח במקום שחב לאחרים ואפ"ה קתני אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה לא אמר כלום וזכה בה הלה שמחזיק בה ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.
1