תשובות מהר"ם, דפוס פראג של״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 334
א׳שלד. וששאל אדוני [בשכ"מ] וז"ל שכ"מ שהודה כשתבעהו וצוה לפרוע נוהג כר"ת דפסק דכתו' אשה קודמת לגבות ממטלטלי או כדברי האלפס ושאר גאונים דפסקו דבע"ח קודם עכ"ל לא ידענא מנא לך דר"ת פליג על כל הגאונים אם במה שהקה בפ' הכותב (כתובות פ"ו ע"א תוס' ד"ה לאשה) על האי דאמימר האי מאן דאית [ליה עליה] כתו' אש הובע"ח ואית ליה ארעא ולא חזיא אלא לחד לבע"ח יהבינן לכתו' אשה לא יהבינ' ולעיל (פ"ד ע"א) גבי מי שמת והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים [אמרו] ינתנו לאשה משום חינא כיון דליכא למיחש לנעילת דלת גבי בע"ח דמשום מלתא דלא שכיח' לא שבק מהלואה אדוני יודע לך כי ר"ת אינו חולק בכלום בזה אל הגאונים שאם הי' חולק הי' התוס' כותבי' שהגאונים חלוקי' עליו כי הם ידעו כמו כן דברי הגאונים. אמנם דההוא דמי שמת והיה לו פקדון ביד אחרים דמייפי' כח האשה מבע"ח היינו בימיהם דלא תקנו לגבות לבע"ח ממטלטלי לאחר מיתה אע"ג דגבו מחיים מבינונית דקרקעי אע"ג דדינו בזיבורית מדאו' תקינו רבנן לגבות מבינונית משום נע"ד ולא חזי' במידי שתקינו רבנן לאחר מיתה לגבות מתקתא מידי דלא גבי' מדאו' והא דאמר ר"פ (ב"ב קע"ו ע"א) מע"פ גובה מן היורשי' שלא תנעול דלת הוי כמו שפי' האלפס דטעמא משום שעבודא דאו' ולא רצו לעקור הדבר כדעקרו מלקוחות משום נע"ד אוקמא אדאו' ואפי' אי משכחינן דייפו כחן מדרבנן אף לאחר מיתה מ"מ אשכחן באשה ייפוי כח אף לאחר מיתה טפי מבע"ח בפ' אלמנה (צז ע"א וע"ב) שמוכרת שלא בב"ד מה"ט וכן יורשיה וכהנה רבות בתלמוד. אבל בזה"ז כיון דתקינו רבנן סבוראי דבע"ח גובה ממטלטלי לאחר מיתה משום נע"ד משום דלא שכיח' לן מקרקעי כולי האי ואסמכתא עלייהו כמו אמקרקעי אי הכי מודה ר"תל לדברי הגאוני' דבע"ח קודם במטלטלי' כמו בימיהם ממקרקעי וליכא מאן דפליג. ושלום מאיר בר' ברוך ז"ל.
1