תשובות מהר"ם, דפוס פראג תס״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 463
א׳תסג. וכן אם חשוד לבעול גויות דנתי כמה פעמים לפסלו ואע"ג דאמר בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ו ע"ב) החשוד לעריות כשר לעדות ופר"ת הבא על הערוה ממש ולא דמי להא דאמר (סנהדרין ט' ע"ב) לרצונו רשע הוא משמע דאם הייתי מאמינו פסול זהו דוקא לאותו עדות הא לשאר עדיות לא. א"נ לשם לא שייך יצרו תקפו אבל בערוה דיצרו תקפו בשביל זה אין פסול לעדות מיהו פסק ר"י דבא על הערוה פסול לעדות מאחר שלהנאת גופו עובר על דעת קונו גם להנאותו יקח ממון ויעיד שקר והוי כאוכל נבלות לתיאבון דלכ"ע פסול והא דאמר החשוד על העריות כשר לעדות זה פי' הגס לבו [בעריות] ולא בא ממש והא דפריך (סנהדרי' כ"ו ע"ב) ארבעי' בכתפיה וכשר זהו מפני שמלקין אותו על לא טובה השמועה אף בנדון זה אם יודעי' שבועל גויות בודאי [יש] לפסלו לכל תורת משה אף להעיד בלי ספק כ"ש אם כשרים מכחישי' אותו. ראו רבותי כתבתי דעתי הסכלה ולא מפני שאני כדאי לסמוך עלי לעשות הלכה כי תולעת אני ולא איש ושלום חיים בן אמ"ו הר' יחיאל ח"ז.
1