תשובות מהר"ם, דפוס פראג תע״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 479
א׳תעט. שאלת ראובן ושמעון שיש להם ספרי' בשותפות ובן [שמעון] לומד בא' מהם וחלקו והגיע אותו הספר לחלקו של ראובן ולימים כשתבעו ראובן מבן שמעון אמר שהוא מעכבו משום תביעות אחרות שיש לו עליו. אמת הדבר שיש חרם קדמוני' על כל דבר הבא לו לאדם בתורת שאלה או בתורת פקדון שלא לעכב בשביל שום תביעה אך קבלתי מרבותי דאע"פ שחייב להחזיר ע"פ החרם לא הפסיד כח מגו בכך וכמוחזק דייני' ליה מדאמר ס"פ המקבל (קי"ז ע"א) ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא אתא לקמי' דאביי א"ל אהדרי' משום דברים שעושי' בהם אוכל נפש ותיקום בדינא עליהו דיכול לטעון עד כדי דמיהן וה"ה כאן. ומיהו היכא דיש עדות שבא לידו בתורת שאלה לא מהימן לומר לקוח הוא בידי היכא דראה כדמוכח בחזקת הבתים (מ"ו ע"א) דמתיב ר"נ בר יצחק אומן אין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה אפי' בראה [היכי דמי אי דאיכא עדים דלא אתא] לידו בתורת מכר אחר אמאי יש לו חזקה דאינו נאמן לומר החזרתי [אע"ג] דא"צ להחזיר לו בעדים [כיון דראה] ע"כ אני אומר אחרי שבן שמעון חייב להחזיר ע"פ [החרם] ע"כ משוי ליה ראה ואינו נאמן בשום טענה דלקוח בידו ולא מהימן אפי' ליכא עדי' שבא לידו בתורת שאלה דספרים הם דברי' העשויי' להשאיל כספרא דאגדתא ואדם רגיל להשאיל ספריו ללומדי תורה שבעיר כ"ש לבן אחריו ואין נאמן לומר לקוח בידי וחייב [בן] שמעון להחזיר הספר לראובן דודו.
1