תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקע״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 573

א׳תקעג. מעשה באשה שהלכה עם שני יהודים וכשבאו ביער ישבו לנוח ובא אחד ותקפה והשני טימא [אותה] וצעקב ואין מושיע לה ואין עדי' ובאתה לפני רבותי' וספרה להם המאורע ואמרה נאנסתי והתירוה לבעלה משום דאי בעי אמרה לא נבעלתי ורבינו שמחה ז"ל אמר כיון דעברה על דת ונתיחדה שמא הפסידה מגו שלה וכיון דמודה שנבעלה לאו כל כמינה לומר באונס הי' דכיון דנתיחד מרצונה שוב אין לה טענת אונס כההוא דפ' נערה (כתובות נ"א ע"ב) גבי נשי דגנבי [וודאי שבקינהו] ואזלי מנפשיהו אסירן וא"ת אפי' [אם] הי' לנו לאוסרה אם ידוע שנתיחדה השתא ליכא עדים גבן עדיה בצד אסתן תיאסר אין ה"נ דוקא בשבוי' הקילו לומר כן שלא נחקור אחר עדי' להעיד בפנינו אם ידועי' ששבית דכיון דנשבית בע"כ מנוולא נפשה קמאי שבאי לולא נבעלה כדאי' פ"ק דקידושין (י"ב ע"ב) אבל כאן שנתיחדה מרצונה לא נקל אלא נמתין עד אם נמצא עדים כההוא דירושלמי דפ"ב דכתובות (ה"ה) ה"ה דההיא אתתא דאתאי לקמי' [דרבי יוחנן] אמרה א"א הייתי וגרושה אני והתירוה מן [דנפקת אמרין] ליה ר' עדים בלוד אמר כן אנו אומרי' אפי' עדי' בקוסטטין תמתין. ואין לפרש עדיה בצד אסתן דודאי ברור לו דאיכא עדי' דידעי שנשבית א"נ עדי טומאה שנטמאת דא"כ למה לנו להמתין וכן בפ"ק דקידושי' אם אנו יודעי' בבירור דאיכא עדים דהוי באבנא דכוחלי שוה פרוטה ליכא מאן דהוי שרי לי' לבתרא אע"ג דעדים ליתנו קמן אלא ה"פ והא איכא עדים במדה"י מסתמא במקום שאירע מעשה יודעי' אם נחקור יגידו ויעמדו על בוריו ויאמרו שנטמאת בבירור ולא נחיה על פיה והיינו דאמר עידי' בצד אסתן ותיאסר מאחר שאין אנו יודעי' אם יש עדים אם לאו לא נחמיר עליה להמתין אע"פ שיש לחוש לעידי טומא דבשבויה הקילו דמנוולה ומסתמא לא נטמאת. ותו כיון דהוי ע"א בשעת קלקול אי הוי ההוא עד [קמן] ומעיד שנבעלה ברצון אזל לה מגו שלא דאפי' גבי שבויה אמרי' (כתו' כ"ג ע"ב) [אמרה] אני טהורה וחברתי טמאה ואמר לה ע"א את טמאה וחברתך טהורה אמרי' כיון דאיכא ע"א לאו כל כמינה ולא מהני מגו. ורבינו אבי"ה התירה לינשא דמשום יחוד לא הפסידה מגו שלא דאטו כולהו נשי דינא גמירי כדאי' פ"ק דקידושין (י"ג ע"T) גבי ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא ועוד א"ר אלעזר (כתו' ט' ע"א) אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה וההיא אפי' מדרבנן דאי מדאו' הי' לו לפרש כדאמר פ"ק דגיטין (ד' ע"א) על הא דאמר ר"נ אומר היה ר"מ דבר תורה מבעי' ליה. והראי' דאני טהור וחברתי טמאה ואתא ע"א ואמר את טמאה וכו' אינה ראי' חדא דאפי' יבא ויעיד גם הוא חשוד ביחוד והחשוד בדבר לא דנו ולא מעידו ותו עדיה בצד אסתן ותיאסר והא דאמר בפ"ק דקידושין הא איכא עדי' במדה"י ה"פ הא אמרי אינשי דאיכא סהדי התם וקול. [רינון] בעלמא [הוא] ועוד האריך.