תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקע״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 576
א׳תקעו. שאל רבינו אלעזר בן רבי' יהודה ז"ל ראובן אפוטרופ' של רחל אשת שמעון תבע לדין את לוי ואמר רחל השאילה לך שריון אחת עד שלא ניסת לשמעון ואותו שריון לא הי' מאותן נכסי' שהתנה לתת לשמעון כי יש נכסי' שהתנתה שלא לתת לשמעון בעלה ועתה תחזיר השריו והשיב לוי החזרתיו למחר בא האפטרופ' לפנינו ואמר בבקשה מכם תגזרו חרם על בן ברית היודע כי השריון ביד לוי שכפר אתמול ואמר שהחזיר לרחל והשיב לוי אמת שהשריון בידי ואמנם החזרתיו לרחל והנה בידי מכח שמעון בעלה שחייב לי ב' זקוקי' ונראה לנו כי אין כח ביד רחל לומר שיש לה נכסים שהתנתה שלא לתת לבעלה אם לא תביא ראי' ברורה בעדי' ששמעון בעלה אמר בפניהם דין ודברי' אין לי בנכסייך אלו ואחר שאין מביאה עדי' קיי"ל כרב ושמואל דאמרי תרוייהו כרבותינו (כתו' ע"ח ע"ב) חזרו ונמנו [בין שנפלו לה עד שלא תתארס] ובין שנפלו לה משנתארסה [וניסת] הבעל מוציא מיד הלקוחות הרי לך הנכסי' בחזקת הבעל וא"כ א"צ לוי לשבע שהחזירו לרחל ואפי' יהא כן שלא החזירו אעפ"כ הנכסי' של שמעון ובדין [מחזיק] לוי השריון לפי דבריו שאומר שחייב לו ב' זקוקי' הלכך ירד שמעון לדין עם לוי וישבע לוי ששמעון חייב לו ב' זקוקי' והשיבו רבי' יב"ק ורבי' משה ב"ר מרדכי ורבי' ברוך ב"ר שמואל שגגתם קצת בזה הדין אפי' לפי דבריכם שהבאתם מהאשה שנפלו לה נכסי' ובאתם לדמות זה לזה א"כ אין לבעל כי אם הפירות דהא תנן התם (ע"ט ע"א) נפלו לה נכסי' ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות אמור מעתה מה שהבעל מוציא [מיד הלקוחות מה שמכרה] זהו לפי שהקרן משועבד לא לפירות ולא מבעי' הכא שהיתה אלמנה [שהביאה] נכסי' לשמעון [כשנשאת] לו אלא אפי' אשה שלא היתה אלמנה ויושבת תחת בעלה והפקידה או השאילה שום חפץ לשום אדם והיא אומרת שאותו חפץ אינו של בעלה אפי' אם הבעל אמר דשלו הוא קיי"ל דהיא נאמנת וחייב להחזיר לאשה דתניא בחזקת הבתים (נ"א ע"ב) אין מקבלין פקדיונות לא מן הנשים וכו' קבל מן האשה יחזור לאשה וא"כ כ"ש הכא שהבעל והאשה מודי' דאין השריון הלז מנכסי הבעל ועוד מה שתקנו שהבעל מוציא מיד הלקוחות לא תקנו לחובתו של בעל אלא לזכותו ולטובתו כדאמר ביש נוחלין (קל"ט ע"ב) בעל שויוה רבנן כיורש ושויוה כלוקח [היכא דטבא ליה] עבדי ליה ועוד אפי' לפי [דבריכם] מאחר שלא הי' בידה כשנשאת שהרי השאילתו ללוי ושאלה קניא בנכסי' מאן לימא לן דלא הוי האי שריון [כנכסים] שאין ידועי' [לבעל] דומי' דהא דגרסי' התם בהאשה שנפלו לה נכסי' (ע"ט ע"א) ההיא אתתא דאברחתינהו לנכסה מגברא כתבתינהו לברתא כו' עד אמר אביי עשאוה כנכסים שאינן ידועי' לבעל ואליבא דר"ש ומכאן יש לדקדק דהלכה כר"ש דאמר נכסי' שאינן ידועי' לבעל אם מכרה ונתנה קיים.
1