תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשנ״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 755
א׳תשנה. הא דממשכנין על הצדקה היכא שפסק כבר לעניים ונעשה חוב גמור ואעפ"כ היכא דלא אמיד אין לכפותו עד שימצא השיג ידו כי הא דר"נ [אמר רבה בר אבוה (ב"ב ח' ע"ב) דמוקי לה באמיד וכי הא דאכפי' רבא לר' נתן בר אמי דהוי אמיד [ובא] עליו בעקיפין והקיפו בדברים עד דמפיק וכו' [וכי] האי דאכפי' דפרם לרב אשי (ב"ק צ"ח ע"ב) ובכל הבשר (ק"י ע"ב) כל מצות עשה שמתן שכרן כו' ואין לנטות ולדחות שאם היו רשאי' לכפותו היו כופי' אותו ונענשין דבירושלמי (פ' המוכר את הספינה ה"ה) [אי' דאן נענשי' אבל מוזהרים דפי'] יהיה לך מנה אגרדמים מיהו אם עוברי' על [צוים] ואין נשמעין להן אין ביד ב"ד לכופן ולהענישם כיון שעונשן ומתן שכרם כתיב בצדה, ומלכם דריש לכם תהא הציוי הוהעונש ולא לב"ד להעניש ולהכי מייתי (שם בירושלמי) קרא דמאזני צדק צדק את דבריך. שמואל בר' ברוך. ובכתובות (מ"ט ע"א) [בהא] דאכפי' רבא פי' ר"ח בדברים בעלמא משום דכל מצות עשה כו' ובצדקה [כתי'] כי בגלל כו' והר"ץ פי' דשאני הכא דכתי' לא תאמץ ולא תקפוץ ול"ק מהא דירושלמי בקידושין (פ"ק ה"ז) א"ר יוסי הלואי הויין כל שמועתי [ברירן לי] כהדא שכופין את הבן לזון את האב ובפ' כל הבשר (חולין ק"י ע"ב) אמר דאייתי לההוא גברא דלא הוי מוקיר כו' ואע"ג דמסקי' הכא דאין אדם חייב לזון בניו אמרי' שלהי אעפ"כ (ס"ה ע"ב) אבל זן [קטני] קטנים ועד כמה עד בן [ששה] וכן הלכה.
1