תשובות מהר"ם, דפוס פראג ע״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 79
א׳עט. אחר מי רודף מלך ישראל, מוהר"ר יקותיאל, אין הכרעת תלמיד מכרעת, כי מי איפוא אשר יבא אחרי המלך את אשר עשו רבותי' קמאי דקמו וקבעו בו מסמרות יתד אשר לא תמוט. במניקה שמת בעלה דקיי"ל שצריכה להמתין כ"ד חדש חדשי הלבנה קאמר כסדרן חד מלא וחד חסר ומההוא דפ"ק דסנהדרין (י"א ע"א) אין ראי' דסתם חדש הוי חסר דשאני התם דמוכחא מלתא דחסר הוא דאל"כ היינו ת"ק [ומהא דפ"ק דנזיר] (ה' ע"א) דפריך ואימא ל' יום דאיכא למימר לשון התורה לחוד ולשון חכמים לחוד והא דגרסי' בירושלמי פ"ק דנדה (הלכה ד') יונק תינוק והולך עד כ"ד חדשי' שלימים מכאן ואילך כיונק שקץ דברי ר"א ור' יהושע אומר תינוק יונק אפי' ד' וה' שנים פירש אין מחזירי' וכו' אין לומר משום דחשיב שלמים ל' יום קאמר שלמים דפירוש של] שלמים הוי לאפוקי רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם לכך [קאמר] שלמים כדאמר גבי ג' חדשים של הכרת העובר אלא כולן שלמים ואפי' חדש ראשון וחדש אחרון ובירושלמי שלי זקן ל"ג אפי' שלמים אלא שלמים בלא אפי' או אם גרס אפי' כמו שיש בשלך הוי פי' נמי כדפרש אמרי' דיה שעתא כל כ"ד חדשים שלמים ומותר לינק כל כ"ד חדש אפי' שלמים אבל מכאן ואילך אסור אפי' לא פי' לר"א ור"י מתיר אפי' ד' וה' שנים כל כמה דלא פירש אבל פירש לאחר כ"ד חדש כיונק שקץ אפי' לר"י ואף בפי' לא פליגי כי פליגי בלא פי' וכן משמע בפ' אע"פ (כתובות ס' ע"א) ואתה מורי [כתבת] דלר"א אפי' שלמים לא אמרי' י' כיונק שקץ אתרוייהו למר כדאית' ליה ולמר כדאיתא לי' לר"א מכ"ד חדש ואילך ולר"י מד' וה' שנים ואילך ובפ' אע"פ לא משמע כן אלא כדפיר' ולפי פירוש שלך נדחקת לפרש אפי' שלמים דקאמר ר"א משום דיפא נקיט אבל לדברי אז בא אפי' בפשוט. ומה שכתבת דכ"ד חדש דוקא וחדש העיבור עולה לחשבון כ"ד חדש מדלא הזכיר שנה בתלמוד ולבי מהסס הרי הזכיר בו שנים בפרק מי שאחזו (גיטין ע"ה ע"ב) כמה היא מניקתו ב' שנים ר' יהודה אמר י"ב חדש וכה"ג נמי פליגי ר"י ורבנן בפ' אע"פ (כתובות ס' ע"א) גבי מניקה שמת בעלה על כן נראה דב' שנים שלימות מעת לעת קאמר והשתא יתקיימו ב' הלשונות כ"ד חדש וב' שנים דאיכא דוכתא דקאמר כ"ד חדש תנא דקתני כ"ד לא בעי למתני ב' שנים דחייש דלמא אתי למטעי ואמר ב' שנים של מנין עולם להכי קתני כ"ד חדש דהיינו מעת לעץ. ותנא דקתני ב' שנים לא בעי למתני כ"ד חדש דלמא טעו ואתו למימר כ"ד חדש אפי' בשנה מעוברת קמ"ל ב' שנים ואם נתעברה השנה נתעברה לתינוק ואי לאו דמסתפינא מחברי' לחלוק על רבותי' הייתי אומר דכ"ד שלמים בעי' להחמיר ואיזה מהן שהוא יותר יהיה [אי כ"ד חדש] נפישי כגון שנה פשוטה נימא כ"ד חדש [של ל' ל' יום דהוי טפי מב' שנים פשוטות ואי שתי שנים נפישי כגון עבור תלי' בשנים] לפי שג' חדשים שהוזכרו לענין הבחנה הוי שלמים וכן לט' חדשים של הריון נמי שלמים לרע"א אלמא סתם החדשים הנזכרים בלשון רבים אצל תולדות האדם שלמים הוי ה"נ היה נראה כן להחמיר אחרי שיאן לנו ראי' ברורה להקל. ומ"ש מורינו בשם רבינו שמחה זצ"ל דהי' נראה לו לפסוק כרשב"ג דהוי כעין מכריע דקאמר אני אכריע לדברי האומר כ"ד חדש וכו' [לא] נהירא לי חדא דהא דאמ' הלכה כדברי המכריע כך משמע פ' כירה (שבת מ' ע"א) כל כה"ג לאו הכרעה היא אלא היכא דס"ל במקצת כמר ובמקצת כמר כהנך [דשיטוף] דפליגי ר"מ ור"י ור"ש (שבת ל"ט ע"ב) ודקולי מטלניות אבל הכא אינו מכריע במחלוקת שום דבר אלא פי' כך מפרש תדע דבס"פ כיצד מברכי' (מ"ג ע"ב) גבי הביאו לפניהם שמן והדס וכו' עד אמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו ולסיכתו כו' ואצטריך רבי יוחנן לפסוק כר"ג ואם הכרעה היא למה ליה למיפסק כותי' תיפוק [ליה] מדמכריע הוא [אלמא] כל כה"ג לא אתמר כללא כי הלכה כדברי המכריע ואין דעתי מכרעת נגד דעת תורת אמת מורינו ודעתי מבוטלת לך. מאי בר ברוך ז"ל ה"ה.
1