תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשצ״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 793
א׳תשצג. גוי שמשכן משכון לראובן ברבית ואח"כ מכרו הגוי לשמעון ולאר זמן בא שמעון לפדות המשכון מיד ראובן מותר לראובן לקח הרבית שעלה בו לאחר שקנאו שמעון אע"פ ששמעון נתנו שהרי שמעון לא לוה הוא ולא לוה מראובן כלום ולא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה כדאמר (ב"מ ע"ג ע"ב) [רב] מרי בר רחל משכן ליה ההוא גוי ביתא הדר זבני לרבא כו' עד א"ל אי הוי ידענא דהוי ממושכן למר לא [הוי זביננא לי'] השתא כדיניהם עבידנא לך דכמה דלא מסלקי בזוזי לא שקלי אגר ביתא אנא נמי מינך לא שקיל אגר ביתא עד [דמסליקנא לך בזוזי שיפרע] לך מעותיך ולא הוי [כהלוהו] ודר בחצירו משום דלא הלוהו כלל הלכך שרי.
1