תשובות מהר"ם, דפוס פראג ח׳Teshuvot Maharam, Prague Edition 8
א׳ח. וכן לענין תפילי' דסגי בברכה אחת לתרוייהו לשל ראש ולשל יד אם לא סח בינתיים וכן פירש"י ז"ל אבל ר"ת פי' שצריך לברך על כל א' בפני עצמו וכן נראה. ומיהו כל הברכות כולן צריך שיכוין את לבו שיענה אחריהם אמן כי בעניית אמן מוציא נמי המברך כדאמ' בירושלמי פ' ג' שאכלו (ה"ב). ר' אבא בר זמינא הוה משמש קומי רבי זעירא מזג ליה כסא א"ל סב בריך והב דעתך דאת משתי חורנא דתני השמש מברך על כל כוס וכוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה א"ל כמה דאנא יהב דעתי מפקא יתך ידיד חובתך בברכתא כן הב דעתך מפקא ידי חובתי באמן. ובירושלמי פ' ראוהו ב"ד אמשנה דחרש שוטה וקטן אין מוציאי את הרבי' ידי חובתן תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו ניחא אשה מברכת לבעלה עבד לרבו (דבני דיעה נינהו) קטן לאביו לא כן א"ר אחא בשם רבי יוסי בר נוהריי כל שאמרו בקטן כדי לחנכו (פי' אבל אינו יכול להוציאו) תפתר בעונה אחריהן כההיא דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרי' אותו ועונה אחריהם אמן מה שהם אומרי' ותהא מאירה תבא מאירה לבן כי שצריך לבן י'. ויש שרוצי' לומר מכאן דדוקא לאחר ברכת קטן צריך עניית אמן אבל לאחר ברכת גדול לא ואינו נראה דרבותא קאמר לא מבעי' גדול דיוצאי' אחר ברכותיו בעניית אמן אלא אפי' אחר ברכת קטן יוצאי' בעניית אמן עכ"ל.
1