תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתע״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 873
א׳תתעג. וששאלת ראובן היה לו שתי בנות אחת נשואה ואחת אינה נשואה ושני זכרים שידר שמעון [שלוחו] אצל ראובן לדבר בבתו הבתולה לקחת לו לאשה ענה ראובן בתי איני מונע [ממנו] אבל איני מקבל [עלי] לתת [לה] לא כסף ולא זהב ולא תכשיטין לא קרקע ולא סעודה אלא [בגדי' שתהא] משמשת בהן בחול [השליח החזיר] שליחתו לשמעון ונתרצה בדבר ונתן קידושי' בפניהם לימים נטרפה השעה ונהרג ראובן ולא צוה כלם ועתה שמעון טוען [הלא] היא ארוסתי לתן לה עישור נכסי' או כמו שנתן ראובן אביהם לבתו הראשונה שהוא לא קבל עליו לתת לבתו כלום ואעפ"כ נתן ואם היה בחיים היה נותן לארוסתי כמו כן והיתומי' משיבי' לפיכך כתנה אבינו עמך כך שלא תטעון היום או מחר טענה זו וכיו"ב. כך דעי נוטה שטענת הארוס טענה היא והדין עם הבת ודברי ראובן לא היו אלא לסלק עצמו מטענות שלא [יכריחנו] הארוס במיתת הבת וכיון שנטרפה השעה ומת ראובן ולא צוה זכתה הבת בעישור נכסי' והבנים זכו בכל השאר וכי זכתה הבת במקרקעי [אבל] במטלטלי אין לה כלום דאמר רבא (כתו' ס"ט ע"ב) הלכתא במקרקעי ולא במטלטלי בין למזונות בין לפרנסה ואם רוצים האחים לסלקה במעות כשיעור הקרקע הרשות בידם דקיי"ל הלכתא כרב אשי דאמר (כתו' ס"ט ע"א) בעלת חוב היא.
1