תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתע״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 876
א׳תתעו. וששאלת אלמנת ראובן טוענת לאלמנת שמעון [שותפות] שהי' בין שנינו היה בידך וכשבאנו לחלוק נטלת בתחלה לעצמך מן הושתפות ליטר' מן הכסף והשאר חלקנו ואותה חצי ליטר' המגעת לחלקי אני תובעת ממך. משיבה אלמנהת שמעון אמת שותפות ביני ובין בעלך והיו לי תביעות רבותעליו ולו עלי עד שבאנו לדין ונתחייבנו שבועות ומתך הדין נתפשרנו ונתרצה לתן לי ליטרא כסף וקנו מידינו בקנין גמור על אותן התבועות ובלשון הזה אמר לי השותפות הנה בידך או את טלי מן הושתפות ב' ליטרא כסף או אתן לך משלי ליטרא כסף ממעות שיש לי בבית והנה אחד מעדי הפשרה מעיד כדבריה ולאחר פשרה זו קנה ראובן בעלך [משלי] צורכיו ונתן לי [מממונו משי] שוה חצי ליטר' של כסף ויצא לדרך וקדם החטא ולא חזר ולפי שתלה בדעתי וא"ל או את טלי מן השותפות ב' ליטר' כסף או אתן לך משלי ליטר' כסף ואני הייתי תפוסה ועומדה מחייו נטלתי בחלתה ליטר' של כסף השאר חלקנו. כך דעתי נוטה שהדין עם אלמנת שמעון וידה על העליונה לשבע על הפשרה ועל התנאי כי כן הי' כדבריה ותפטר או [להשביע לאלמנת ראובן] שאינה יודעת מן הפשרה הזאת ומן התנאי הזה ולא שמעה מבעלה כלום ותתן לה אלמנת שמעון חצי ליטר' כסף שלקחה בפניה ומן אותו חצי ליטר' של כסף שפרע לה ראובן במשי ובאלמנותה לא תבעה בכך אין לה עליה כלום כי נאמנת היא לומר שבחובה נטלה דתנן (כתו' ט"ו ע"ב) ומודה ר' יוהשע באומר לחבירו שדה של אביך היתה ולקחתיה ממנו שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ועוד תנן (עדיות פ"ח מ"ב וכתו' כ"ו ע"ב) העיד ר' יוסי הכהן ור' זכריה [בן] הקצב [על בת ישראל שהורהנה באשקלון] וריחקוה בני משפחתה ועידיה מעידים [אותה] שלא [נסתרה] ולא נטמאה וא"ל חכמי' אם אתם מאמינם [שהורהנה] האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה אל תאמינו [שהורהנה] ה"נ המאמין שלקחה משמעון חצי ליטר' של כסף במשי יאמין שלקחתה בחובה ואם אינו מאמין שלקחתה בחובה אל יאמין שנתן לה כלם כי אין עדי' בדבר אלא הודאת עצמה.
1