תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״פTeshuvot Maharam, Prague Edition 880
א׳תתפ. וושאלת ראובן נשא אלמנה אחות שמעון והביאה עמה תכשיטי' ובגדי' ושאר נכסי' בכסף ובזהב וכל אשר לה [וישבה] עם בעלה ימים ושנים לימים הלך שמעון לדרכו לסחור ואירע שנפטרה אחות שמעון קודם ביאת שמעון לביתו ועכב ראובן תפלות על שמעון עד שבררוני לקבל טענותיהם לשאול דינם מאת אדוני וגזרו קהלות עליהם את הדין בהוראת דין אדוני וכן טען ראובן על שמעון הנה זוגתי [אחותך] נתנה לך בחוב כשהלכת לדרך שני ליטר' וחצי של כסף כי לא היתה מאמנת לי כי ברוב עונותי לא ראתה מזלי צומח כי אם שוקע וע"כ האמינה אותך יותר ממני וגם עוד נתנה ללוי באמנה ליטר' וחצי של כסף וגם ציותה בשעת פטירתה לקבל לי מלוי ליטרא וחצי כסף סך כלו ד' ליטרא של כסף ומאותן ד' ליטרי' ציותה לפרוע לך דמי הסוס שקבלתי ממך באמנה על ידידה כשרציתי להחזיק בדרך כשאר כל אדם כי לא היתה מאמנת אותי ועתה הנה לוי מיהר לבא קודם ביאתך ומיד תבעתיו ליטר' וחצי של כסף [כצואת] אשתי והשיבני ואמר גיסך שמעון בא [אלי] כי אחותו מנתה אותו אפטרופא עלי לגבות את שלה מידי והכל גבה מידי עד פרוטה אחרונה והבאתיו לב"ד ופטרוהו כי העידו שהי' לשם באותו דרך שקבלת את של אשתי מיד לוי מה שלא ידעה ולא צותה לך מעולם לקבל מלוי אפי' שוה פרוטה ועתה הנה יש [לי בידך] ד' ליטרי' של כס וקבל לך דמי סוס שלך והשאר פרע לי כצואת אשתי והשיב שמעון ואמר בודאי קבלתי מלוי החוב של אחותי כי קניתיו מאחותי ולא כולו אלא פשרוני כמעט בג' מאות על מלאכת עורות אדומים לפי כשהייתי רוצה לילך לסחורה כבר הי' הולך לוי מימים הרבה לדרך לסחורתו ופייסה אותי אחותי לומר אי אחי נעימי הנה שמעתי כי לוי הפסיד בסחורתו ונשבע [לי] שאין [לו] כל כך ועתה הנך הולך לשם ותקנה ממני החוב שיש לי על לוי והנה אני מתעטפת בעטיפת ראש של אמנו ובנזמים שלה אני מתקשטת ולך משפט הירושה ותן לי אות על אותו חוב שיש לי ביד לוי ומה שתוכל להוציא מיד לוי יהא שלך וע"כ אין לך עלי מחמת החוב שביד לוי כלום כי קניתיהו מיד אחותי ועוד אם יחייבוני לפרוע לך לא אפרע כ"א דמי הפשרה שקבלת ומה שאמרת כי כשצותה אחותי בשעת פטירתה בעדים שיש לה [עלי] ליטר' של כסף וחצי לא כל הימנה להעליל עלי ברוח דבריה לחייבני ממון שלא [בפני] ואני לא הייתי בפניה כ"א בדרך אלא היה בידי פרקמטיא שלה שוה ליטר' וחצי של כסף והחזרתי לה קודם הליכתי לדרך ועוד א"כ הוא שהיה לה עלי שום חוב על מה [היתה] מקבלת לך [סוס] בחוב ממני היה [לה] לטול על חוב שבידי. השיב ראובן ואמר מה שנטלה לי סוס ממך בחוב ומה שמשכנה עריאה בידך כל זה הי' קודם [שנתנה לך בחוב] ומה שאמרת כי מכרה לך החוב שהיה [לה] על לוי בעטיפת הראש ובנזמים הנה אותן הנזמים קודם שנתנה אשתי לך שום דבר בחוב הייתי מוסר לפניך ליהודה והיה לך להתרות לי ולומר הנזמים הללו לא של אחותי [הן] אלא של אמנו היו ושלי הן. ומה שאמרת שלא קבלת מלוי כל החוב [אלא מעט כי פשרוך] לאו כל הימנך לפשר את שלי בלא הרשאתי ובלא הרשאת אשתי ואם ירחמוני מן שמים אגבה ממך הכל ועוד מה שאמרת שמכרה לך זוגתי החוב שביד לוי בעטיפת וכו' לא כי מעולם לא שמעתי מאשי שהי' לה אפי' שוה מחט לא משל אמה ולא משל אחיה ולא משום אדם כי מה שהביא' אצלי שלה ולשלה הי' וגם לא הי' לך לקנות ממנה שום דבר במטמוניות בלא דעתי ובאל רשותי ולא שמעתי מפיה מכירת אותו החוב של לוי לא בבריותה ולא בשעת צואתה של פטירתה כי בשעת פטירת אדם מודה על פשעיו ואף עי לא היתה מדברת תרמית ושקר על שום אדם כ"ש על אחיה ועוד הנה עדי צואה יוכיחו אם שמעו ממנה מאותן הנזמים ומעטיפת הראש שום מכירה לקש"ה וגזרו גזירה על אותן העדים שהיו בשעת צואתה והעיד מר שמחה ב"ר דן ומר משה בק יצחק ומר איתיאל בר משה ואמרו נכנסנו אצל זוגת ראובן ומצאנוה חולה מוטלת במטה ודברים מכונים בפיה ודעתה מיושבת עליה כשאר בני אדם המהלכים על רגליהם בשוק ועמד וישבה על מטתה וצותה ואמרה לונ הוו עדים לבעלי לראי' ולזכות שיש לי על אחי שמעון ב' ליטר' וחצי של כסף ונתתי לו לשמעון אחי שיעשה לי ריסלא וכשהזמין עצמו לדרך א"ל אחי [אין] רצוני לעשות לם שום ריסלא אלא אם רצונך אקבל פרקמטיא [שלך] עלי בחוב ביותר ואם יש לך שום דבר עוד תני בחוב אלי וכן עשיתי נתתי לו הפרקמטיא וגם [מכרתי] מחמת חולי שלי מעט זהב ונתתי לו בב' ליטר' וחצי של כסף ועתה יש לי עליו ב' ליטר' וחצי של כסף וביד לוי ליטרא וחצי של כסף סך הכל ד' ליטר' ויפרע מהן דמי הסוס לאחי שקבלתי לבעלי זה בחוב והשאר יקבל לו ויהא לו ולבני שנתן לי קוני ממנו. כך דעתי נוטה שחייב שמעון להחזיר לבעל אחותו ליטר' וחצי של לוי [בלא] שום טענה בעולם מחמת החוב שקבל מלוי ומה שטוען שמעון שקנה אותו חוב מאחותו בתכשיטי אמו ובנזמי' שהי' בידיה אין ממש באותו טענה אלא פי' אם אחותו אשת ראובן אמרה בצואתה תכשיטי' אלו של אמי הן אין בכך כלום שיאין לשמוע לה לתת ממון בעלה לאחרים דאמרי' (ב"ב נ"ב ע"א) דביתהו דרבה בר רב הונא כי קא שכבה אמרה הני כיפי דמרתא ובני [ברתא] אתא לקמי' דרב אמר לי' אי מהימנא לך עשה [כפירושה] ואי לאו עשה פירוש לפירושה אלמא אין לסמוך על דבריה כ"ש [שאין] לסמוך על דברי שמעון ואין ממש באותה טענה ומשאר החוב שתובע ראובן משמעון ישבע [שמעון] שפרע הכל לאחותו קודם הליכתו ולא נשאר יותר מדמי הסוס שהאמין ואין לזה על זה מתביעות אלו לא שבועה ולא פרעון.
1