תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקמ״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 942
א׳תתקמב. ואשר שאל אדוני על ראובן שנתן ממונו לצדקה ואמר זה הממון ינתן לצדקה בריוח ומן הריוח ישלחו הקהל אחר [רב] אחר הישר בעיניהם והקרן יהא קיים ונאסף האיש [אל] עמו וחיים כל ישראל הניח ואחרי מותו השכירו הקהל רב שהי' קרובם [ונמצא רב אחר שהיה] נשוי מבנות [המקדיש] שהי' גדול כמותו אם שייך כאן אומדנא דר' שמעון בן מנסיא דפ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ב ע"א) או אם יתמוטטו ב' או ג' מבניו אם שייך כאן אומדנא דר"ש. נ"ל אחרי שנתנו לקהל וכבר בא ליד גבאי אין לבניו וליורשיו בהן שום כח יותר משאר עניים והקהל [יעשו] הטוב והישר בעיני אלקים ואדם דכל מה דאתו ליד גבאי אדעת' דידה קאתי [כדאמר רב אשי פ"ק דב"ב (ט' ע"א) אנא נמי אתנויי לא צריכנא דכיון דכל מה דאתי אדעתא דידי קאתי ומאי] דבעינא עבידנא ה"נ רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותה לכל מה שירצו וכן הי' אומר ר"ת לתת מן הקבלה [גיבעלא] לשומרי העיר מה"ט [ודאי] דכל [כמה] דלא מטי' ליד גבאי יכול ליתן לקרוביו עניים דטובת הנאה שלו ואפי' לשנותו למצוה אחרת כדאי' פ"ק דערכין (ו' ע"א) וגרסי' נמי בירושלמי דפ' בני העיר (ה"א) ר' חייא בר אבא אזל לתמן יהבון ליה פריטא למפלגא ליתמי ולארמלתא נפק ופליגהון לרבנן מהו שיהא צריך להפריש [אחרים] תחתיהן ר' יעקב בר אחא ר' אבא בשם ר' אלעזר כל המצות עד שלא ינתן לגזברי' אתה רשאי לשנות' משנתן ליד גזברי' אי אתה רשאי לשנותן. ומשבא ליד גבאי מה שירצה יעשה במצוות הקהל.
1
ב׳ומה ששאלת אם שייך אומדנא דר"ש גבי נדרים וצדקות לא שייך אומדנא דלאחר זמן ודאי אם באותה שעה טעה בדבר שהיה סבור שהוא כך ואינו כך כגון שור שחור שיצא מביתי ראשון יהא הקדש ויצא לבן כו' כדאי' פ' ב"ש בנזיר (ל"א ע"ב) דהקדש טעות אינו הקדש אבל [אם] בההוא שעתא לא טעה חל הנדר ולא בטל בשום מלתא דאתיא לאחר זמן דהא חזינא דכלבא שבוע הוצרך להתיר נדרו כדאי' פ' אע"פ (כתובות ס"ב ע"ב) ובפ' הנודר מן [המבושל (נ' ע"א) ] דאתשיל אנדרי' אע"ג דאין לך אומדנא גדולה מזו דאלעתא דגברא רבא כמו רבי עקיבא לא נדר ועוד שבעצמו היה אומר כן דאדעתא דגברא רבה לא נדר ואפ"ה הוצרך התרה דבשביל דברים שלאחר זמן אין לבטל הנדר ולא דמי לאומדנא דר"ש בן מנסיא דהכותב נכסיו לאחר ולא ידע שיש לו בן ושוב שמע שיש לו בן או שאשתו מעוברת אין [מתנתו] מתנה דשאני התם מתנה בטעות הויא דבההוא שעתא דיהיב לאחרים היה לו בן והוא היה סבור דבן אין לו אבל בנדון זה דהוי דבר הבא לאחר זמן מלתא דשכיחא הוא שבני אדם מתמוטטין וגלגל החוזר בעולם הוא וכיון דמלתא דשכיח הוא אם איתא דסלק' אדעתי' שיהו בניו קודמי' לכל אדם איבעי' לי' לאתנויי ואי לא אתני איהו הוא דאפסיד אנפשי' כ"ש במילי דצדקה בעין יפה נותן [ולא] היה בלבו שום תנאי וגדולה מזו נ"ל אפי' בחייו אם כבר הודיעו לקהל שהוא נותן כך וכך ליד גבאי לעניים שבעיר ושוב העני אפי' הוא גופי' ולא מצי למיעכבי' לנפשי' ודמי הא מלתא להא דאמר בערכין בפ' המקדיש (ערכין כ"ט ע"א) בכהן שהקדיש [שדה] חרמו ובפ' הגוזל קמא (בבא קמא ק"ט ע"א) בכהן שהקדיש [שדה] חרמו ובפ' הגוזל קמא (בבא קמא ק"ט ע"ב) אחוזתו מה ת"ל לשדה היוצאות לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מניין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי יהא שלי [ודין] הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמו כ"ש וכו' עד יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים וה"נ אמר בכהן הגוזל את הגר ומת הגר מוציא מתחת ידו ומתחלק לכל אחיו הכהנים ולא מצי אמר בשל אחרים אני זוכרה בשל עצמו לא כ"ש "נ כי אמר בפני הקהל אני נודר לתן ליד הגבאי כך וכך לעניי העיר או לעניי עולם הו"ל כאלו מטא ליד גבאי ולא מצי למיהדר דאנן יד עניים אנן ויש לנו לכופו לקיים נדרו שנדר לתת ליד גבאי לחלק לשאר עניים דאטו משום דעני הוא אין לו לקיים את נדרו ועוד הא אמרי' (גיטין י"ב ע"א) לא תלקט להזהיר העני על שלו ולא מצי למימר בשל אחרי' אני זוכה ק"ו בשל עצמי והכי אמרי' פ"ק [דב"מ י"ב ע"א] השוכר את הפועל למחצה לשליש ולרביע לא ילקט בנו אחריו וה"ה לעני שמפריש מעשר עני לא מצי מעכבו כי בזה לא יצא ידי נתינה כ"ש בנדון זה שבא ליד גבאי אין לבניו צד זכייה טפי [מעניים] אחרים [אלא] תלוי בדעת [הגבאי] והקהל [כי] אדעת' דידהו יהב כדפי' ושלם מאיר ב"ר ברוך.
2